אמצע הבוקר ואני רטובה. הדופק בין הרגליים משנה לי את קצב הנשימה
אני בכלל עייפה, בכלל פנטזתי על המיטה ועל שינה ארוכה. הוא בשלו, מתגרה בי
המילים שלו חופרות לי בכוס. שקול, החלטי, רגוע, חודר, מסתכל עלי בשקט, מתפתלת
וכשהוא קורא לי כלבה גרגור עדין ומתפנק בוקע לי מהגרון. לרגע אני מנסה להבין מאיפה זה יצא עכשיו, אני לא יודעת לגרגר.
המחשבות רצות לי בראש מחפשת דרכים מהירות להימלט מהמצב הזה, יושבת במשרד, מיוחמת
איך אשרוד את היום עכשיו?
בא לי לגמור.
המוח רוצה שהוא יפסיק ואני אפילו מבקשת ממנו שדי
כשהמגע שלו מתנתק ממני הוא מתעניין במה אני כן רוצה
מהרהרת לחצי שניה ונכנעת לחרמנות ואליו. תעשה בי מה שבא לך.
ברור שזה מה שאני רוצה. התגעגעתי למקום הזה שאתה בוחר בשבילי. משחק בי, משתמש בי
מטפל בי.
אז הוא ממשיך לשחק בי ואני נמסה על הכיסא. פתאום זה נגמר והוא הולך. אני לבד.
זה עומד להיות יום ארוך עם ניחוח מתוק של ייחום.
טוב לי. כן זה טוב.
לפני 17 שנים. 20 בדצמבר 2007 בשעה 9:20
