צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life of A Slave

לפני 16 שנים. 12 באוקטובר 2007 בשעה 1:54

למלכה שלי...
השבוע עברתי לדירה חדשה במלוא מובן המילה,מה שזה אומר שהייתי עבד לעצמי ונכנסתי לעבדות רצינית בכל הקשור לאריזה ולהובלה של החפצים השונים....
אם חשבתי שכאן זה התחיל ונגמר ממש טעיתי,זה רק התחיל,כל יום ארזתי,הרמתי,הברקתי וכו'.הייתי ממש גמור,נפשית ופיזית זה לקח את כל הכח שלי...
אך בתוך כל הבלאגן הזה קרה לי משהו קטן,משהו טוב....
אני ואת חזרנו להיות בקשר,קשר שעבורי הוא המון,קשר שיכול להיות הכל...
המלכה שלי שבא לשלוט עליי בייד רמה...אומנם עוד לא ניפגשנו אך רק מקולה אני נירגש,בכל פעם עובר בי רעד שאני משוחח עימה,מין פרפרים כאלו.
עכשיו היא שולטת בי אומנם מרחוק בנתיים,אך גם זה המון עבור עבד שהיה ללא מלכה כבר מספר חודשים לא מבוטל.
מלכתי,אני רוצה להודות לך על כל רגע ורגע שאני תחתיך,שאת שולטת בי,בכולי.
מנהלת את חיי המין שלי לחלוטין ונותנת לי הרגשה שלי סיפוק ושלמות.

אני ממתין בקוצר רוח,לפגוש אותך,לרכוש לך כבוד,להעריץ אותך....


שלך

נשלט טואטלית

לפני 16 שנים. 23 בספטמבר 2007 בשעה 0:22

יום הכיפורים הסתיים זה עתה וכל אחד ואחת בין אם צם או צמה ובין אם לא,עצר לרגע ועשה חשבון נפש עם עצמו לגבי אותה שנה שחלפה....
אני באופן אישי לא חושב שהצום הוא מה שיכפר על אותם מעשים רעים או לא נכונים שעשינו במהלך השנה...אלא הלמידה מהלא נכון ומהשגוי היא שתביא עלינו עתיד חברתי טוב יותר.
אך אם אנו בענייני סליחות אני חושב שיותר מועיל הוא לפנות למי שפגעתם בו או לא נהגתם בהגינות כלפיו ולבקש ממנו סליחה...זה יכול להיות בדרך של להרים אליו טלפון או לשלוח לו מייל אבל הכי טוב זה פנים מול פנים.
אבל אני יודע למה לי (ואולי גם לרבים...)היה קשה לעשות את זה לו היה לי חבר טוב שפגעתי בו ושנותק הקשר שלנו עקב כך...יש לכך הסבר ברור...
ההסבר הוא הבושה...הבושה והפחד שיש לך שאותו אדם לא יסלח לך או יתרוק לך את הטלפון בפרצוץ ואתה תצא מושפל ולא לא כמו אצל המלכה שלך ששם זה כיף לך...ששם זה כבוד עבורך...ששם אתה הכי אתה בעולם...