בובונת מחפשת

ערב, יושבת ליד המחשב ומשוטטת בכלוב.

פתאום הצליל המוכר ומקבלת אדומה...עוד אחת אני חושבת לי וממשיכה לשוטט.
אחרי רבע שעה פותחת את ההודעה ונחרדת לגלות שהיא ממך... ושנתתי לך לחכות רבע שעה לתשובה.
השיעורים כבר מוכנים ? אתה שואל. המממ...אמרת לי לא לדחות אותם ללילה... מה עושים?

פותחת מהר את המחברת ושולחת חזרה ... אני מייד מתחילה אדוני.
פתאום אדומה נוספת – למסנג'ר עם מצלמה. ממהרת לפתוח את המסנג'ר (אוףף כמה שאתה מלחיץ אותי..) ולהפעיל מצלמה.
איך זה שדחית שיעורים ללילה ?
אני .. סליחה ..הייתי קצת לחוצה היום בדברים אחרים..אני..
תתפשטי ! מתפשטת..
גשי לארון ותביאי את הפלאג. רצה מהר ומביאה.
רדי על 4 , ישבן אליי ותכניסי אותו... יורדת ל4 ...מנסה להכניס ..מנסה עד שנכנס...וכואב.
ועכשיו להכין שיעורים , כן בכריעה..לא אי אפשר בעמידה ..קדימה.
מכינה שיעורים על הרצפה כורעת לי על 4 ומרגישה אותך בפנים ...ומסתכל..איך אפשר להתרכז ככה ?
ואתה בצד השני מדי פעם סוגר את המסנג'ר (נכנסו לך אנשים למשרד ? ) ופתאום מפעיל שוב ומהר להפעיל את המצלמה... ומשגיח עליי איך מכינה שיעורים ..כולי רועדת מקור או אולי התרגשות ? ומלאה בכל מיני דברים בכל מיני מקומות. (מעניין מה המרצה היה אומר על הצורה שאני מכינה שיעורים.)
אחרי קרוב לשעה סיימתי ועומדת זקופה מחכה שתבחין בי ותאפשר לי להשתחרר קצת.
תסרקי .. ותשלחי את מה שהכנת ..מגיעה הפקודה. (עכשיו מבינה למה קנית לי את הסורק 😄 )
ואני נאבקת עם הפלאג ועם הסורק , שולחת ושוב מחכה זקופה.
ואתה נותן הוראה – תמתיני, נכנס לשיחת ועידה, ואני ממתינה.
אחרי 20 דקות מקבלת קובץ חזרה – שיעורי הבית שהכנתי עם תיקונים והערות שלך.
חוזרת לרצפה לתקן ולסדר (אתה אוהב שהכל מסודר) שולחת לך שוב ואתה מאשר.
אני יכולה לגעת בעצמי ? שואלת אותך.
לא הכנת שיעורים בזמן וגם רוצה פרס ? לא אצלי. מחר לימודים , טוסי למיטה.
אוףףףףף.