סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בובונת מחפשת

לפני 16 שנים. 7 בנובמבר 2008 בשעה 21:09

הוא :

עומד לפני הדלת. אוהב את המתח הזה. הכול רוגש וקוצף ,היא תהיה כאן או לא ?

משחזר את מהלך השבוע האחרון. היא תהיה , אני קובע , היא תהיה.

העניין התחיל לפני שבוע בעוד אדומה. מתחנחנת , מפלרטטת מעט, משפילה את עצמה במידה, בחצי הומור, אבל שומרת על גו זקוף. מהסוג של – בת מלך כבודה פנימה. ברור לי שעשתה עבודת הכנה , למדה את השטח ואותי. בחורה רצינית.

ברור לי גם מי בשלב זה הצייד ומי הניצוד.

במשך הימים הבאים למדתי אותה. קילפתי , חשתי ,ידעתי , התרגשתי, אהבתי.

חדשה, לא מנוסה, נאבקת בחן להשאיר בידה מעט שליטה. מלחמה אבודה.

אגוז מעניין. החלטתי לאתגר אותי ולקחת אותה ישירות למסלול המהיר.

פגישה קצרצרה לקפה (שלי כמובן) .כזו שלא משאירה זמן לשאלות. הגיעה בהתאם להוראות , מתרגשת , סמוקה. בתום הפגישה, על פי הוראה, שלחה לי הודעה – מבקשת להיות שלך. טפל בי בעדינות, בבקשה.

שלחתי חזרה – מחר בערב בשעה שמונה, בXXX , הדלת תהיה פתוחה. את נכנסת, מתפשטת , מחכה לי על שש , ישבן גבוה באוויר לכיוון הדלת, רגליים מפוסקות, ראש למטה, דלת לא נעולה. לא זזה עד שאני בא.

תוך דקה קיבלתי הודעה היסטרית חזרה ואחריה עוד אחת ועוד אחת – איך? למה? מי ? אני לא יכולה, מבקשת , מתחננת. לא עניתי.

ועכשיו אני כאן , לוחץ על ידית הדלת, האדרנלין זורם בשצף ,הדופק מואץ, תהיה או לא ? אין כמו המסלול המהיר. רכבת הרים פראירית לידו.


אני :

אני מחכה כבר דקות ארוכות באותה תנוחה משפילה שהוא דרש, תנוחה שאף אחד אף פעם לא זכה לראות אותי בה ,לא יודעת כמה זמן עבר כי ההוראה היתה – בלי שעון , ואני בלחץ אימים ,מקללת את עצמי ואותו , לא מבינה מה אני עושה כאן, איך לקחתי כזה סיכון, מטומטמת.

פתאום הדלת נפתחת ואני מתחילה לרעוד לא יודעת אם אני רועדת יותר מהתרגשות או מפחד כי הכל מתבלבל לי.
אני שומעת את הצעדים מאחורי מרגישה את העיניים שלך בוחנות אותי ואני מרגישה נבוכה כל כך, חשופה כל כך , כל החורים שלי פעורים לרווחה,פתאום מקווה שאתה אוהב את מה שאתה רואה, מרגישה מושפלת כל כך, מרגישה שבפעם הראשונה בחיים איבדתי שליטה לגמרי.
הוא כנראה מבחין ברעידות שלי ניגש ומרים לי את הראש , מסתכל לי בעיניים עם המבט הטוב שלו ולוחש לי – הכל בסדר ילדונת ? כן אדוני אני אומרת לו ברעד ויורדת לי דמעה. הוא מנגב אותה בעדינות ואני נרגעת מעט, יודעת שאני במקום הנכון.

ההמשך היה כואב , משפיל , מלמד ורטוב – אבל זה בטח לא מעניין אותכם 😄

המסלול המהיר - האדרנלין שלך, פריאר לעומת הלחץ והרעידות שלי .

אוהב - ת


http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=261779&highlight=#261779

לפני 16 שנים. 6 בפברואר 2008 בשעה 15:15

כשהחלטתי שאני בשלה לקפוץ למים ופתחתי לי פה ניק הוצפתי בפניות.
החלטתי להיות פתוחה וניסיתי להכיר לא מעט מהפונים ועם חלקם אפילו נפגשתי.
אבל מהר מאוד הבנתי שלא אמצא בינהם את אותו אחד.

מכיוון שאני בחורה "יסודית" החלטתי להשקיע קצת מחשבה ולתת פחות מקום ליד הגורל בבחירה.
הכנתי לי רשימה של דברים שנראו לי כהכרחיים באדון (ראו באחד הפוסטים הקודמים ) והחלטתי לחפש בעצמי. (כן אחיותיי- שרפתי את החזייה ויצאתי לצוד לי דום )

התחלתי לחפש ולשוטט בבלוגים ובפרופילים (גם של אדונים וגם של שפחות - תתפלאו מה אפשר למצוא שם ), התייעצתי עם בנות ששימשו שפחות לאדונים שעיניינו אותי (אין לכם מושג כמה אחוות שפחות יש 😄 ) , וגיליתי כמה אנשים מעניינים , שמתאימים לפרופיל שציירתי לי , אך אויה ! הם נשואים (ועוד מוצהרים ! ).

לשניים מהם אזרתי אומץ ופניתי.

האחד שבאמת מצא חן בעייני שלח אותי ממנו , "את צעירה , לכי לחפש לך חבר " הוא אמר לי , אני לא מסוגל לתת לך זוגיות. הלכתי.

חזרתי לי אל שולחן המחשבות וניסיתי לברר לי את הדבר שהבנתי שהוא חשוב לא פחות ממציאת האדון הנכון והוא - מה אני רוצה ממערכת יחסים כזו. האם אני באמת מחפשת זוגיות , האם אני מחפשת מערכת בדסמ"ת נטו או אולי משהו ביניהם.

הגעתי למסקנה שאני מחפשת אדון נטו . לא בן זוג , לא תבלין לזוגיות אלא אדון נטו.

רוצה לחוות את הבדס"מ כבדס"מ.

וכך חזרתי לי בזחילה 😄 (ומאז אני זוחלת הרבה 😄 ) לאותו אדון והסברתי את עצמי.

הוא שוב שילח אותי מעליו והורה לי לחזור עם רשימה של משמעויות של אדון נשוי בשבילי.

הסוף ידוע ..... וולמרות האזהרות של האינטרסנטים השונים ושל הדואגים באמת , אני שפחתו הגאה כבר מספר חודשים - הרבה יותר מהממוצע של הזוגות הרווקים כאן 😄 .

וכן , יש מחיר. הוא לא תמיד זמין , סופ"שים לא מתראים ו... זה יגמר בשלב מסויים.

אבל יש תמורה - מאסטר איכותי מהסוג הנדיר, כזה שאני קוראת את כל אחיותיי הסאביות מפנטזות על.

וחוויה נדירה שאקח איתי כל החיים.

(*) מוקדש לכל אחיותיי הסאביות ששואלות / מבקרות /מתענינות על מערכת היחסים הבדסמ"ית שלי עם נשוי.
אין באמור לומר שאין אדונים מצויינים שאינם נשואים או שכל הנשואים הם אדונים מצויינים או שמרק בטטה הוא טעים.

לפני 16 שנים. 27 בדצמבר 2007 בשעה 13:13

ערב, יושבת ליד המחשב ומשוטטת בכלוב.

פתאום הצליל המוכר ומקבלת אדומה...עוד אחת אני חושבת לי וממשיכה לשוטט.
אחרי רבע שעה פותחת את ההודעה ונחרדת לגלות שהיא ממך... ושנתתי לך לחכות רבע שעה לתשובה.
השיעורים כבר מוכנים ? אתה שואל. המממ...אמרת לי לא לדחות אותם ללילה... מה עושים?

פותחת מהר את המחברת ושולחת חזרה ... אני מייד מתחילה אדוני.
פתאום אדומה נוספת – למסנג'ר עם מצלמה. ממהרת לפתוח את המסנג'ר (אוףף כמה שאתה מלחיץ אותי..) ולהפעיל מצלמה.
איך זה שדחית שיעורים ללילה ?
אני .. סליחה ..הייתי קצת לחוצה היום בדברים אחרים..אני..
תתפשטי ! מתפשטת..
גשי לארון ותביאי את הפלאג. רצה מהר ומביאה.
רדי על 4 , ישבן אליי ותכניסי אותו... יורדת ל4 ...מנסה להכניס ..מנסה עד שנכנס...וכואב.
ועכשיו להכין שיעורים , כן בכריעה..לא אי אפשר בעמידה ..קדימה.
מכינה שיעורים על הרצפה כורעת לי על 4 ומרגישה אותך בפנים ...ומסתכל..איך אפשר להתרכז ככה ?
ואתה בצד השני מדי פעם סוגר את המסנג'ר (נכנסו לך אנשים למשרד ? ) ופתאום מפעיל שוב ומהר להפעיל את המצלמה... ומשגיח עליי איך מכינה שיעורים ..כולי רועדת מקור או אולי התרגשות ? ומלאה בכל מיני דברים בכל מיני מקומות. (מעניין מה המרצה היה אומר על הצורה שאני מכינה שיעורים.)
אחרי קרוב לשעה סיימתי ועומדת זקופה מחכה שתבחין בי ותאפשר לי להשתחרר קצת.
תסרקי .. ותשלחי את מה שהכנת ..מגיעה הפקודה. (עכשיו מבינה למה קנית לי את הסורק 😄 )
ואני נאבקת עם הפלאג ועם הסורק , שולחת ושוב מחכה זקופה.
ואתה נותן הוראה – תמתיני, נכנס לשיחת ועידה, ואני ממתינה.
אחרי 20 דקות מקבלת קובץ חזרה – שיעורי הבית שהכנתי עם תיקונים והערות שלך.
חוזרת לרצפה לתקן ולסדר (אתה אוהב שהכל מסודר) שולחת לך שוב ואתה מאשר.
אני יכולה לגעת בעצמי ? שואלת אותך.
לא הכנת שיעורים בזמן וגם רוצה פרס ? לא אצלי. מחר לימודים , טוסי למיטה.
אוףףףףף.

לפני 17 שנים. 20 בנובמבר 2007 בשעה 15:24

מאז שהתפרצת לי לחיים (או אם נדייק -מאז שהתפרצתי אלייך לחיים ) :

מרגישה שנכנס לי סדר לחיים.
מרגישה שיש משמעות .
מרגישה שיש סיבה לחיות.
מסתובבת עם חיוך ורצון לעשות טוב. ולא רק לך , לכולם . למשפחה, לחברים ,לסתם אנשים - לכולם. וגם לעצמי.

מרגישה שרוצה לעשות משהו טוב עם עצמי (וכן אתמול נרשמתי ללימודים )

והעיקר - מרגישה.

לפני 17 שנים. 19 בנובמבר 2007 בשעה 8:06

אני , כן אני. (רגע אני אבדוק שוב - כן זו אני)

מי היה מאמין.

ההורים בשוק ,אחי הקטן מתגלגל מצחוק , החברים בשוק , אני בשוק. (ורק אתה כבר בשלב הבא ושולח אותי לעבוד על מערכת 😄 )



לפני 17 שנים. 14 בנובמבר 2007 בשעה 9:38

תגיעי ל.... בשעה שש , אני צריך שעון מעורר לשעה שבע , והשיחה מתנתקת לפני שאני מצליחה להגיב.

רצה מהר כדי לא לאחר. הדלת סגורה וחשוך בפנים.
לוחצת על הידית ונכנסת פנימה בשקט , על קצות האצבעות.

חשוך , קר , ושקט שמופר רק מנשימות קצובות.

פושטת במהירות ובשקט את החצאית והחולצה ונעמדת מתוחה, מנסה להסדיר את הנשימה.

עוברות להן 20 דקות וכבר כואבות לי הרגליים.
עוברות להן 30 דקות בעצלתיים ואני מרגישה שחייבת להזיז את עצמי, אבל אי אפשר.
עוברות להן 40 דקות ואני מתה לפיפי אבל אי אפשר.
עוברות להן 50 דקות ואני מתחילה להרגיש שהרגליים כבר נרדמו והשלפוחית זועקת.

עכשיו כבר סופרת כל דקה שעוברת וכל שנייה, מחכה בציפייה דרוכה, לא לאחר , לא לפספס.

עוד עשר שניות , תשע.... אחת , והשעה בדיוק חמש דקות לפני שבע.
מתקרבת במהירות למקום שממנו שומעת את הנשימות , מורידה את השמיכה בעדינות , מגששת עם הידיים בזהירות ומוצאת אותו.
מתכופפת לעברו , מכניסה לפה , ומלקקת ,מרגישה אותו הולך ומתעצם .....ו.... הדקות הולכות ומתקצרות ותיכף כבר שבע , מגבירה את הקצב ומגבירה והנה כבר שבע ועוברות כמה שניות נוספות ואני נהיית היסטרית ..וזהו , נגמר.

ואתה קם מציץ בשעון ואליי ואומר לי בחצי החיוך המסוכן שלך...חצי דקה איחור, נצטרך לכוון אותך קצת , השוט אליי!

לפני 17 שנים. 21 באוקטובר 2007 בשעה 13:59

אוףףף.
הוא מעביד אותי .מתחקר, שואל , נובר. מכריח אותי לחשוב ולחשוב , לנבור בתוככי תוכי, גורם לי להבין דברים לגבי עצמי , להסתכל בראי. מרגיז איך שלא ראיתי דברים כל כך ברורים לגבי עצמי, דברים שהוא רואה וחש תוך הכרות כל כך קצרה.

רוצה להכיר אותך הוא אומר לי, להבין מניין את באה ומה את מחפשת לפניי שנכנסים לקשר.
תיאום ציפיות, הוא אומר , הוא אחד המפתחות החשובים ביותר, בדסמ נתפס כדבר שונה בעייני כל אדם. חשוב לי להבין למה את זקוקה , מה את רוצה ולהיות משוכנע שאני זה שמסוגל לתת לך את זה.

מרגישה שאני נשאבת פנימה , מתמלאת כבוד והערכה עצומה לאיש שמצליח לראות אותי מבעד לכל המסיכות שבניתי ,לאיש שכובש אותי , שמשאיר אותי בציפייה דרוכה למלא את כל מוצא פיו.

מרגישה שהקשר הזה הוא מעבר למה שציפיתי , זו לא סתם הרפתקה , יש כאן משהו עמוק , מאוד עמוק.

רוצה.

לפני 17 שנים. 15 באוקטובר 2007 בשעה 14:51

אז זהו.
קראתי , מיינתי , דיברתי ותיחקרתי.
והגעתי לזה שאני מעוניינת בו. ( ותודה מיוחדת לך Bambit על רוחב הלב שגילית, אני יודעת שזה לא היה לך קל)

פניתי אליו והצעתי לו להפגש והוא במקום לקפוץ על המציאה , אמר ש...... הוא צריך לחשוב על זה,
ושלח אותי להכין רשימה מסודרת של טיעונים למה כדאי לו לקבל אותי ורשימה מסודרת של טיעונים למה לא כדאי לו לקבל אותי (שאותה יותר קל לי להכין 😄 אבל לא בטוח שכדאי לי לשלוח )

אז האינסטיקט הראשוני היה להעלב ולשלוח אותו ל... (לא רוצה להתחצף מדי בשלב זה ) אבל האמת היא שאני באמת רוצה אותו.

אוףףף , שונאת אותך !!

אז כל מי שיש לו רעיון איך אני נחלצת מהרשימות הנ"ל בכבוד יבורך.





לפני 17 שנים. 9 באוקטובר 2007 בשעה 9:15

בוגר
רגיש
חזק נפשית
בעל שיעור קומה
שעשה וראה דברים בחיים
חכם
מנוסה בבדסמ
אוהב
תוספות שהתקבלו עקב דרישת הקהל:
הגון וישר
שלא האגו מוביל אותו

שיכוון אותי בחיים (כי אני בתקופה קצת מבולבלת)
שירצה את טובתי
שיבין אותי
שייגע לי עמוק
שיגרום לי להרגיש
שיגרום לי להפתח

לא מחפשת רומן עם תיבלון בדסמי אלא מערכת יחסים בדסמית טהורה.

לפני 17 שנים. 8 באוקטובר 2007 בשעה 14:20

כדרך אגב... אם יש דום ראוי אבל באמת ראוי! שמעוניין, אני מוכנה לשקול לשנות גישה ל-א.