אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגוע.....לשם שינוי

לפני 14 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 17:55

וואלה מזל שלא הגעתי למסיבה.....
אחרת עוד היו מאשימים אותי שאני דפקתי ל"הוא" את ההופעה.....

לפני 14 שנים. 24 ביוני 2009 בשעה 18:57

הגרושה שוב הטריפה. אז.......כרגיל למטבח.
אז מה היה לנו שם.

1. נזיד בשר כתף ביין וירקות שורש.
2. פלפלים ממולאים.
3. "גונידי" (מאכל פרסי :), קציצות בקר וחומוס במרק חומוס.
4. פשטידת כרוב ובצל.
5. אורז בזעפרן.
6. כרעיים בסילאן ושמן זית.
7. ספגטי אלה אוליו.

6 שעות עברו 😄
זהו..........נרגעתי.
כוס שרדונה, סיגריה, אישה יפה, צחוק של ילדים, בריזה ו.....................שכל העולם ילך להזדיין.

לפני 14 שנים. 21 ביוני 2009 בשעה 19:52

אבל היא הכי שווה !!!
http://www.youtube.com/watch?v=8Pjh0visgJI

באמת שלא היו צריכים לכתוב שיר עלי 😄
http://www.youtube.com/watch?v=LAbVkagvYc0

אוי...תודו שזה יפה....
http://www.youtube.com/watch?v=xecdGX0k8cw
http://www.youtube.com/watch?v=L0nvTT2d-Y0

ולסיום. הכי אהוב עלי.
http://www.youtube.com/watch?v=Pvc_ucLIpxc

לל"ט

:)

לפני 14 שנים. 20 ביוני 2009 בשעה 22:18

1. http://www.youtube.com/watch?v=SzlpTRNIAvc

2. http://www.youtube.com/watch?v=39YUXIKrOFk

3 .http://www.youtube.com/watch?v=rkRIbUT6u7Q

4. http://www.youtube.com/watch?v=ZqUTL3cxNCA

ואף פעם לא שוכח ש: http://www.youtube.com/watch?v=vnRqYMTpXHc גם כשלפעמים הכל נראה מעט קודר.

שבוע נפלא לכולם 😄

לפני 14 שנים. 18 ביוני 2009 בשעה 16:59

טוב..אז ככה............

לא זיינתי היום.....................................................................................אז אין לי מה לספר.
לא זיינו אותי היום (בעצם אף פעם לא)........................................................אז אין לי מה לספר.
אני לא בדיכאון.......כי שום דבר לא מסוגל לגרום לי להיות מדוכא.......................אז אין לי מה לספר.
אני לא שמח..........כי אין כרגע כ"כ ממה....................................................אז אין לי מה לספר.
אני לא רוצה להתאבד......למה לי?............................................................אז אין לי מה לספר.
לא נכשלתי במבחן, כי המורה לא יכולה לתת ציונים מתוך חולות ראשון.................אז אין לי מה לספר.
לא פיטרו אותי מהעבודה, כי אני לא אעבוד עבור אף אחד.................................אז אין לי מה לספר.

לכן אני מעדיף לקרוא על הזיונים \ אין זיונים שלכם, על העצב והדיכאונות שלכם, על האושר והשמחה שלכם, על ההצלחות שלכם, על הכשלונות שלכם, על האושר והעושר שלכם, על הדלות הרגשית והפיננסית שלכם.

לעיתים מלא באמפטיה והזדהות עם הכותב\ת, לעיתם מרגיש בוז וזלזול, לעיתים אושר או עצב ממלאים אותי (אל תסחפו...אחרי 10 שניות זה עובר) ולעיתים מקלל על שבזבזתי 5 שניות מזמני על הפקינג בלוג מגעיל ואנפנטילי כמו זה שאתם קוראים ברגע זה (אתם לעומתי בזבזתם חצי דקה) ונשבע שאם אפגוש את הכותב אכנס בו.

לכן, קוראת יקרה, אם את מרגישה כך............................................................את מוזמנת להכנס בי :)))

לפני 14 שנים. 17 ביוני 2009 בשעה 18:22

בא לי להקיא מהמתלוננים הבכיינים של אכלו לי, שתו לי, רע לי וכל זאת רק על מנת לקבל מעט תשומת לב (גם אם היא ריגעית) ולהכנס למודעות של האנשים.

בא לי להקיא מאלה שמאדירים את הזין שלהם גם אם הם עשו 500 כונפות (שאף ערבי מדיר אל בלח לא היה נוגע בהן עם מקל) ומחזיקים מעצמם תותחי על.

בא לי להקיא מהמאסטרים הדגולים והתותחים והכל יכולים שאין שפחה (חרופה) שתעמוד בפני הסשנים האגדיים והבלתי ניתנים לשחזור שלהם.

בא לי להקיא מהמתחסדים יפי הנפש שעל כל מילה שלא במקומה צועקים חמס (גם אם זה נגד החמאס) ומוכיחים אותך על היותך חסר לב וחסר רגישות.

בא לי להקיא מכל האודונים והנשלטים שפונים אלי ומציעים לי הצעות שונות ומשונות מבלי לקרוא את הכרטיס שלי (לא !! אני לא רוצה לרדת על ארבע ואני לא כלבה ואני לא זקוק לנהג \ שיפוצניק ומישהוא שילקק לי את הכוס כי............אין לי).

בעצם בא לי להקיא מהפאקינג מולים שאכלתי !!!!!

אה.... שכחתי. ובא לי להקיא מיוצרים \ אמנים ששווים לתחת ועושים רעש כאילו הם ממלאים פעמיים בשבוע את פארק הירקון. כשהם בקושי מסוגלים למלא גינה ציבורית של עובדים זרים באזור התחנה המרכזית הישנה

לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 18:28

זה התחיל ביום חמישי במסיבה של אורלי (מה שהעיב מעט על השמחה....זה חסרונם של זוג יקר) שהיתה מ ד ה י מ ה !!! למרות שנאלצתי לשמוע את שלום חנוך, ברבאבה ועוד....אבל טיש, כמו שרק טיש יודעת.....הביאה סט לפנים שעשה לי את הערב.

ומשם זה היה נראה, נשמע, מריח בערך כך @#@*&#@&*!@#$&*#@@!#$&*#@#!*&#@ !!!!!

מחר שבוע חדש....שיבוא עלינו לטובה.....עם המון אהבה, שמחה, פרגון, תמיכה ולא פחות חשוב.......פפלימוס.

ואם פגעתי ו\או הרגזתי מישהו כאן בכלוב...........................................................................מגיע לו !!!

לפני 15 שנים. 23 באפריל 2009 בשעה 14:18

היו היה פעם שייח עשיר מאוד עם הרמון גדול מאוד של כ-300 נשים.

בהרמון שירת אותו סריס צעיר בשם אחמד, שהיה מביא אל השייח את הנשים לפי הדרישה, כ-פעמיים שלוש פעמים או לפעמים אפילו יותר פעמים ביום.
הכל היה תלוי ברצונו ובחשקו של השייח.

השייח אמר: אחמד, רוץ תביא את פאטמה ואחמד רץ, רץ ומביא את פאטמה.
השייח אמר: אחמד, רוץ תביא את עמלא ואחמד רץ, רץ ומביא את עמלא.
השייח אמר: אחמד, רוץ תביא את שטוזא ואחמד רץ, רץ ומביא את שטוזא.

בקיצור עם כל חיי המין הסוערים הנ"ל, השייח חי חיים יפים ובריאים עד גיל מופלג של 90 שנה, ואילו סריסו, אחמד, מת צעיר בגיל 30.

המסקנה המתבקשת: מהרבה זיונים לא מתים, מה שהורג זו ההתרוצצות שמסביב לזה!!!

לפני 15 שנים. 21 באפריל 2009 בשעה 19:22

מתוך חוברת ההדרכה ל"חרד הצעיר" המחולקת בישיבת "אור חיים"
המחלקה לחתנים וכלות של המרכז העולמי של אגודת ישראל שולחת לכל אברך ובן ישיבה ערב נישואין, דף הסבר לגבי הלילה הראשון שלו עם הכלה . תחת הכותרת "השלמות התנהגות החתן בלילה הראשון אחרי החתונה" מסבירים ראשי המחלקה לזוג הטרי כיצד יש לקיים את המשגל הראשון .

א. בעת קיום המצווה צריך להיות חושך גמור בחדר . על כן צריך לפרוס מפה עבה על החלונות שלא יכנס אור מבחוץ.


ב. צריך מפני קדושה והכנה ליטול שניהם ידיים ג' פעמים קודם ואחרי המצוות.


ג. קודם המצווה צריכים לקרוא קריאת שמע שעל המיטה , בלי ברכת המפיץ, ואחר קריאת שמע צריך לאמר "זר התהילה" .
(קריאת שמע שעל המיטה)

ד. הריני רוצה לקיים מצוות משה של פריה ורביה כמו שציווני השם יתברך שמו.

ה. אסור להיות ספר קדוש באותו החדר בשעת קיום המצווה ואם אין לו רק אותו החדר ואין לו ארון ספרים , אז צריך לכסות את הספרים בשני כיסויים של מפה . ואם המזוזה בפנים החדר צריך לכסות גם אותה. (ראה ציור ראשון).

ו. אחרי יציאה מהשרותים קודם המצווה על החתן להכות קלות את הכלה בברכיה ז' פעמים שלא תסיח דעתה מקדושת קיום המצווה , ולהמתין עד קיום המצווה 2 רגעים .

ז. צריך שיהיה מוכן שני סמרטוטים לבנים למה שיבואר להל"ן . (כמה סמרטוטים צריך פה, לעזאזל??)

ח. אחרי כל ההכנות הללו תכינו עצמכם לעצם המצווה. על-כן תכבה את האור שיהיה חושך גמור בחדר, וכלה תכנס למיטה ותפשיט כל בגדיה רק חלוק תשאיר עליה וכן תעשה גם אתה, תפשוט כל מלבושך חוץ מהכותונת, אין לו זיווג שלא יקדים אותו חיבוק ונישוק . האחד קודם הזיווג שיעשה החתן באון להכניע הכלה , ואחר-כך בעת הזיווג עצמו ב' פעמים' ולכלה סוררת ד' פעמים.

ט. הכלה תשכב על גבה , ותרחיק ותבדיל רגליה זו מזו ותגביה צרכיה. שכל זה עוזר להקל ולהתקרב לקיום המצווה. ואז החתן יכנס בין שתי רגליה בכריעה על הברך עד המקום שאפשר. לטבע הוא שהאיבר מתקשה מאליו. אם רך האיבר יצווה החתן על הכלה לעשות מעשה רחב ככתוב בתורה - לפי ששמעה מפי הרבנית הצדקנית עד שיתקשה .
("מעשה רחב.... לפי ששמעה מפי הרבנית הצדקנית עד שיתקשה". מעשה רחב=לפתוח פה רחב??)

אז יבקש החתן מהכלה בקול חזק שתאחז באיבר עם ידיו ותוליך אותו לאותו מקום שבדקה עצמה כל השבוע מקודם. כך הוא מנהג אנשי מעשה בקיום מצווה קשה זו. כי אותו מקום הוא למטה מאד ומטה ממנו פי חטאת רובץ, וגם צר ודחוק ואי אפשר להכניס את האיבר בלי עזרת. יודעת הכלה כי עליה המצווה לעשות המעשה ולהצליח בידי החתן לקיים המצווה.

י. צריכים זהירות וזריזות יתרה להיות כל הזמן מכוסים שלא יתגלה מגופם שום איבר מחוץ למכסה.

י"א. הנקב הוא צר ודחוק מאוד וגם טורח גדולה באה לחתן מזה וגם אין האיבר נכנס כל כך בנקל על כן שאם כבר מונח קצה האיבר בפי אותו מקום, צריך לדחוק עם האיבר לאט לאט ובכוח רב עד שיכנס האיבר לשער, שאם דוחקים בפעם אחת אז קרוב לוודאי שישמט האיבר מפי אותו מקום לעדיין לא יכנס, אז צריך לבקשה בתקיפות יתרה עוד פעם שתוביל את האיבר לאותו מקום.

י"ב. כדי שהאיבר יכנס בנקל, טוב שהכלה תמשך אותו מקום מבפנים באיזה שמן והחתן ימשך האיבר בזהירות באיזה סמרטוט.

י"ג. באותו מקום יש עור דק הנקרא עור הבתולין, והחתן צריך לקרוע העור עם האיבר וע"י זה יוצא דם הבתולין. לפעמים כואב לה קצת וצריך לפייסה ולדבר על ליבה שזה כואב רק בפעם הראשונה ג' פעמים כי דעתה סרה בעת המעשה עד שתבין וכך הוא סדר העולם. ושזו מצווה חשובה כמצוות תפילין.

י"ד. אם כבר נכנס האיבר וזרע לא יצא עדיין, אז צריך בזהירות באופן שלא ישמוט האיבר להוליך ולהביא את האיבר בפנים המקום שיצא הזרע. אם יצא הזרע לפני שנכנס האיבר למקום על החתן להתריע בתקיפות לכלה שתנהג כדרך הטבע כדי להצליח בידי החתן לקיים המצווה. ואחרי יציאת הזרע צריך להמתין עד שמוט האיבר ושירגיש שכבר אין יוצאים טיפות זרע. ואז כמעט יצא האיבר מעצמו ואין צורך להוציאו. אחרי יציאת האיבר צריך לקנחו בסמרטוט שני ואז צריך החתן לצאת מיד מהמיטה שלה ואז דינה נידה גמורה.

"הרי את מנודה" מסכת גברים ז'.

ט"ו. לרחוץ האיבר בבד רטוב או במים

ולהחליף הכותונת ולרחוץ הידים ג' פעמים ולשפוך מים צלולים לפני הכלה

ולצוות עליה להביא התבשיל שישיב את רוחו לספר בשיבחו של החתן בפניו.


אמן!!

:)

לפני 15 שנים. 20 באפריל 2009 בשעה 20:18

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה.
ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחוק לנערותיה.
זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם.
חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועותיה.
טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.
ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכה פלך.
כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון.
לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים.
מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה.
נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ.
סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני.
עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה.
צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל.
קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה.
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה.