וודו טריפ

ולפני שהעננים התכנסו בתוך עצמם בסמיכות אפרורית, היא הספיקה לתפוס את קרן האור האחרונה...נחמתה האחרונה..לקראת בואו..
אז היא מיהרה החוצה... והתמרחה על האדמה...השמש הפגינה כלפיה את מחוותה הקטנה..ליטפה את גופה בעדינות מן הקרסול ועד אפה...ונבלעה עם רעם בתוך השמיים שהשחירו וזעפו פניהם אליה...
ובעוד היא מתענגת על זיכרון חמים זה...ומתפתלת בתוכו...הוא הגיע והתחיל לרדת לאיטו...טיפות עדינות,קטנטנות...נוטפות על גופה, מצננות את תשוקתה תחילה...מצמררות את עורה...היא מתענגת, מתהפכת על הגב ומחייכת לעצמה..מותחת את צווארה ארוך ארוך, פותחת את פיה,אוספת טיפותיו על לשונה .. והטיפות מתחזקות... היא מתרוממת ונשענת על כפות ידיה ושומטת לאחור את ראשה...מתמסרת אליו...כעת הוא כבר שוטף את כולה...מתחזק לו בהדרגה...היא כמעט מוכנה..מוכנה לספוג את כולו, יודעת שהוא לא מתכוון לחוס עליה...היא לא מתכוונת לוותר...היא רוצה לרצות...רוצה לכפר..להיטהר...והנה הוא כבר מפגין את כוחו בעוצמה...לא מתענגת יותר,מתמסרת לאט...לא מחייכת יותר...נהיה לה קר וקודר...אך היא לא תוותר..היא כורעת למענו, פניה אל האדמה...ישבנה מורם אל על...והנה הוא כבר מצליף בה...קפוא וחד...מצליף בה חזק...שוצף וזועם...מרעיד את כולה..היא מתייסרת..מלאת אשמה...מתוך שלולית משתקפת לה בבואתה הכנועה..היא מסורה..חופנת ידיה בבוץ שסביבה...הנה עכשיו בוכה, מתייפחת..מתייסרת אל תוך עצמה...לא תרים את פניה אליו מבושה...דמעותייה לא נבדלות ...נספגות חרישית באדמה...עייפה...רטובה כל כך...כאובה..היא נשטפת עד כלות נשמתה...אך היא תתן את כולה עד שיחליט שנגמר...


זהו...התעייפתי ונגמרו הסיגריות..חייבת להתקלח ולישון במקום.. :)