לפני 15 שנים. 9 ביוני 2009 בשעה 8:26
כמה דיו נשפכה,
בכל מיני צבעים.
כמה נקודות מסתדרות,
לכל מיני צירופים.
ללכת בגשם אינסופי,
בקו עקלתון.
לאור יקרות השוזר אותן.
במקבץ נסתר היגיון.
כמה תקוות נתלו,
על עץ הלילה השותק.
מתנועע בקרן השחר,
כחול בהיר סודק.
פעמיים,
קו הרצף אחיד.
הופך שטף רב ליחיד.
סוגר מרווח בהתאמה.
נוטל רווח מנשמה.
בחיים להתגלם.
לסביב להאטם.
עם המוות להאנס.
לתת להתבוסס.
מחכה לך.
על הקו...