מוווון פלייסטיישן

.
נוח לך ? לא, אין צורך שתעני, אני רואה שנוח לך. אני רואה את הרוגע על פניך. ולמה שלא יהיה לך נוח ? קשרתי אותך על כך יפה, עם כל כך הרבה חבל. יותר חבל – פחות לחצים נקודתיים - יותר נעים. חום המים באמבטיה הוא 38 מעלות. בטח טיפה חם מדי, אבל בכל זאת נעים, נכון ? את שוכבת לך, קשורה ורפויה, כל גופך תבול במים החמים. בלבך את מודה לי על הפינוק המפתיע. לבריאות מותק. סומכת עלי שלא אתן לך לטבוע. את צודקת, את יכולה לסמוך עלי. בשביל זה אני כאן לידך.

אבל את יודעת, לא לשם כך התכנסנו כאן באמבטיה. בכל זאת, אני הרי סדיסט, לא ? כמה הנאה אני כבר יכול להפיק מלראותך מתענגת ? חייב להיות לזה מחיר, את יודעת את זה. זה בטח כבר מכרסם בך, את מריצה בראשך את התסריטים האפשריים. חושבת – אני בטח אטביע אותך בקרוב. אלפף את שערך הארוך והחלק סביב כף ידי ובתנועה מדודה ויציבה אגרור את ראשך אל מתחת לקו המים, שם תישארי עד שכל פעמוני אזעקה יתחילו לצלצל בקול רם. את מדמיינת איך אוציא אותך ממש ברגע אחרון, לפני שאת בולעת מים ישר לריאות. איך אדחוף את ראשיך שוב במים, לפני שהספקת לייצב את הנשימה. את חושבת על ה- “מחיר" ומתחילה להיות רטובה. לא מהמים.

אבל לא.

להטביע אותך ישעמם אותי. ממילא אצטרך להוציא אותך לפני שאת בולעת מים, ככה שזה בעצם סוג של משחק. כמה כבר אפשר לשחק. אני רוצה שתסבלי באמת. ואני רוצה שהסבל שאגרום ישאיר עליך חותם. אני רוצה שתזכרי אותו גם כשאת לא לידי ושהוא ילווה אותך בכל אשר תפני. לכן אני מספר לך את מה שעומד לקרות.

לקח לי לא מעט זמן לכוון את החום ל- 38 מעלות בדיוק. ערבבתי את המים, מדדתי את החום, שחקתי עם הברזים עד שהגעתי לתוצאה הרצויה. זה חייב להיות 38 בדיוק. היום. לעומת זאת מחר זה יהיה 37. גם מחר אשקיע את המאמץ הנדרש כדי להבטיח את הדיוק. זה חשוב, כי ככה את תדעי למה לצפות. מחר 37. מחרותים – 36. לא נורא, נכון ? מים ב- 36 מעלות הם עדיין מים נעימים מאוד. אני אוריד מעלה אחת ביום, לא פחות ולא יותר. שיהיה לך זמן להתרגל. אנחנו נעשה זאת במשך חודש. כן, חודש. כבר עשית את החשבון ? האם את מתחילה להרגיש את הצינה הזוחלת במעלה גבך ?

זה ייקח זמן, אבל יש לי סבלנות. בהתחלה השינוי לא יטריד אותך. מה זה כבר מים ב- 35 מעלות. או 34 ? בבריכה מחוממת יש 28. מי לא נכנס לבריכה בגלל שהמים קרים מדי ? ולמה בכלל לחשוב על זה עכשיו ? זה הרי יקרה רק בעוד עשרה ימים. המון זמן במושגים שלנו.
כדי להרגיש שהמצב לא נורא כל כך כדאי לך להיאחז בדוגמאות מהמציאות. 25 מעלות ? זה חומם של מי ים בתחילת הקיץ. את הרי הולכת לים, נכון ? 22 מעלות – זה מה שיוצא מהברז כאשר דוד חימום מתקלקל. בטח קרה לך פעם. אפשר להיות עם זה. את רואה, יש טווח רחב של מידות חום שהאדם מסוגל להסתדר עמן. אני אמשיך להוריד, רק מעלה אחד ביום. כל ערב בשמונה, בדיוק אופייני, אני אקשור אותך היטב ואכניס אותך לאמבטיה, וכל ערב זאת תהייה אמבטיה קצת יותר קרה. ייקח הרבה זמן עד שהיא תהיה קרה באופן בלתי נסבל. אבל זה יקרה. את יודעת זאת והידיעה הזאת כבר מכרסמת בך. הידיעה תלווה אותך במשך היום ואת תרגישי את הקור, את תצפי לו ותפחדי ממנו, את תעיפי מבטים עצבניים בשעון, לראותו נע באופן בלתי נמנע לקראת שעה שמונה. את תרצי שהזמן יעמוד מלכת, כי בשעה שמונה מחכה לך חוויה מקפיאה. בעוד שלוש שבועות את תקבלי הלם כאשר תפתחי תא המקפיא של המקרר ותראי שם את כל בקבוקי הקרח האלו מחכים לייעודם המצמרר. מה לעשות, המים מהברז לא קרים דיים כדי להשלים את התוכנית לחודש שלם. בשלב כל שהוא אצטרך להוסיף קרח.

אני יודע שהשהייה במי קרח זאת לא בדיוק משאת נפשך. אבל תנסי לראות את זה מזווית ראיה רחבה יותר של היחסים שלנו. תנסי לחשוב איך תתנהלי בחודש הקרוב, מה יוביל את המהלכים היום יומיים שלך, אפילו את ההחלטות הכי פשוטות ובנאליות שעד כה לא נתת עליהם את דעתך. האם ללבוש היום סוודר ? האם להפעיל את המזגן במשרד ? את רוצה לשתות משהו קר ? את אוהבת גלידה ? ומה זה חשוב כל כך פתאום אם בחודש יש 30 ימים או 31 ? הרבה דברים בהשקפת עולמך עומדים להשתנות. כי יהיה זיכרון שילווה אותך במשך היום, לא משנה לאן תפני. זיכרון של מים צלולים באמבטיה שעל פניהם צפים גושי קרח. ואת, עקודה, טבולה בהם, פנייך הכחולות מעוותות מכאב הקור, גופך המזועזע רוטטת ברעד הבלתי נשלט, מבטך מנסה ללכוד את עיני בתחינה לסיום. סיום ? לא לשם כך התכנסנו כאן באמבטיה.