להיות,או לא להיות.זו השאלה?

ככה זה כשמכירים מישהו באיכילוב.
ככה זה כשננעלים מחוץ לבית 4 שעות.
ככה זה כשמישהו חולה בסרטן.
ככה החיים.

לפעמים אני חושבת על זה,למה אי אפשר שהכל יהיה שונה?
שהשמים יהיו באדמה,האדמה תהיה בשמים,ואנשים ילכו ברוורס?
נכון,אלו מחשבות שטויות,אבל תחשבו על זה.

אם כל המתים יחזרו לחיים,כמו שהאמונה אומרת.
אז מה ייקרה לנו? יהיה לנו מקום?
זאת אומרת שאם כל המתים מכל התקופות יחזרו לחיים אז גם היטלר,וכל שאר האנשים הרעים.
אה..לא נחמד.


עוד מעט,עוד שבוע+- מתחילים שוב לארוז,לעלות על ארגזים ולנדוד.
לאיפה נודדים הפעם? אני לא יודעת.
את התשובה אני אקבל רק ביום חמישי.
אבל בחיי,כבר נמאס מכל הארגזים האלה.

למי שיצא לראות את תמונות המגפיים באלבום.
אז אני מציינת פה חד וחלק.
הן מלוכלכות,מי בא ללקק אותן? (:

ליאן.