להיות,או לא להיות.זו השאלה?

בוקר/צהריים/אחה"צ נעימים לכל עם ישראל.

אתמול שתי בחורות היו במסיבה,למזלן בלי הבלונדינית.
אחת שחורה,ואחת מתולתלת ותתפלאו,אבל השתיים נהנו.
בסביבות השעה שמונה בערב,הן קבעו עם בחור שייקח אותן ללימיט,ושהם ידברו בשעה עשר בערב,כדי לקבוע מועד,שעה ומיקום.
מסתבר,שבשיא ההכנות,הבחור לא עונה והחליט להבריז ולא להיענות לטלפונים.
הבחורות התרגזו,והחליטו שאל ייאוש,הן אסרטיביות,חכמות והכי חשוב לא בלונידיות,למרות שכאן זה יכל לשחק תפקיד.
הן נכנסו לצ'אט,חיפשו וחיפשו עד שבחור(די מוזר) פנה אליהן,הן הציעו לו את ההצעה המפתה,והוא הסכים.
מזל,שהן מקושרות לזה שמקושר לזה וזה שמקושר לזה,ולבסוף הן מצאו טרמפ ללימיט,וגם כניסה.

כיוון שהיה כל כך קשה להגיע,הן רצו למצות את המסיבה עד תום,והחליטו להיכנס לחדרים להתמזמז.
עכשיו,מי אמר שבחורות שמתמזמזות זה לא טוב?
זה טוב,אפילו מאוד,אבל כשיש פיסת אור קטנה בצורת עיגולים ודלת שנעקרה ממקומה,אי אפשר להתמזמז.
אז מכירים את שיטת הפלאפון? אני בטוחה שכן.

השתיים בחרו להיכנס לחדר מסוים,איך שהן התיישבו,התקרבו כמה בחורים מת"א באופק לוד העתיקה.
דלת הכניסה הוחשכה לחלוטין,ונשארו כמה ביצבוצי אור בצורת עיגול.
דרך חורי העיגולים עבר לודאי עתיק,דחף את ידו הארוכה עם פלאפון שבו יש תאורה כחולה.
השתיים פחדו,בכל זאת,שחרחורות.
מזל שעבר בחור שדומה לאח של אחת הבנות מהסיפור שלנו,והוא כמובן היה האביר על הסוס הלבן.
הוא קרא לספרדי,שהציל את הבחורות מאימת הערסים של לוד שמי יודע מה הם עושים במועדון סאדו מאזו.
הבחורות ניצלו ויצאו לחופשי מחדר האימה,והלכו לרחבת הריקודים.

מזל שכשרוקדים יש טיפת תאורה,ולא,היא לא בצורת עיגול,שמקורה הוא בפלאפון של איזה לודאי שמחפש זיונים במועדני סאדו מאזו....