כשם שבחורה לא שוכחת לעולם את הראשון.
אותו דין חל על "גבר".
(בגרשיים היות וגבר במין בלבד, אך לא בעצם המהות).
הסאב המתחיל, המשך דרכו העתידית בסאביות, מותנה ותלוי בפתיחה הראשונה.
מודעת לכך , ולכן תמיד שואלת לגבי ניסיון קודם.
כאשר נתקלת בבתולים. מקפידה לאין ערוך .
בדרך כלל אני אוהבת את הברוטאליות, הגסות שבחדירה.
נהנית להשחיל ולזיין עד שצועק "הצילו".
אבל...שונה לחלוטין בפתיחה הראשונה.
יש קסם בבעילה הראשונה.
חובה להכין את הפתח ואת מי שצמוד לפתח.
מטבע הדברים שכל סאב מתחיל מגיע כאשר מלא חששות.
כן יצליח? לא יצליח? יכאב? אחזיק מעמד? אשביע את רצונה? ייגרם לי נזק?
ועוד כהנה וכהנה...
זה מובן, מקובל וידוע.
בוחרת באווירה המתאימה, חדר חשוך , ממוזג קלות. מוזיקת רקע עדינה .
עכשיו שלא תהיינה טעויות, לא עדינה ...ממש לא.
החדירה נשארת ברוטאלית וגסה.
אבל...ההבדל הוא בכך שמעירה את חושיו.
גורמת לו להגיע לסערת נפש, למוכנות עמוקה.
מלהיטה את חושיו, באמצעות הצלפות, טפטופי שעווה, נקודות לחיצה.
העיקרון שבדבר הוא בדיוק כמו אצל בחורה....לרצות להיפתח.
לרצות, להתאוות ולהשתוקק להגיש לך המלכה את בתולי ישבנו העדין.
על השיטות ודרך הפעולה בהמשך...
לפני 17 שנים. 25 בספטמבר 2007 בשעה 20:56