העולם שלי

זה למעשה הנושא הכאוב והרגיש ביותר.
כל כך קשה לסיים קשר , קשר רגיל ונורמלי קשה וכואב לסיים.
ועל אחת כמה וכמה קשר בדסמ"י.
כי בקשר שכזה , מעבר ל"ביחד" של הוא והיא , את ואתה.
יש את הקשר של "אנחנו" מול "ההם".
וההם מייצג - תפיסת עולם שונה, אנשים אחרים, דיעות מיושנות, היפוכים וניגודים.

מאוד קשה ומאוד כואב לסיים קשר.
ובעיקר אם הקשר הכיל סממנים של קשר חזק ואמיץ.

לפעמים הסיבה לנתק , לגמירה , סיום , סוף או כל שם אחר . היא המסקנה ש"נגמר".
לפעמים הסיבה לא ידועה.
לפעמים הסיום הוא על על דעת שני הצדדים.
לפעמים רצונו של אחד.
אבל תמיד זה כואב.

והחוכמה היא , לדעת לסיים .
לדעת לסיים ללא משברים, ללא רגישויות נמשכות, ללא מורדות, וללא שקיעות.

הסיום היפה ביותר הוא שכאשר "נשארים חברים".

אבל , כמובן זה תלוי בשני הצדדים.

יש פתגם ידוע שאומר , שהרבה יותר חשוב לדעת לסיים . מאשר להתחיל.

מאמצת את הפתגם בכל לב.