פשוט הבלוג שלי

באמצע הסשן כשאני ערום מתחילתו ״שים תחתונים״. לא נראה שהיו צמד מילים שיכולתי לצפות להן פחות. כמובן שצייתי, קמתי מהמיטה לקחתי את התחתונים מהרצפה וכשהסתובבתי ראיתי שהיא מחזיקה את הסטרפ-און ושמה לו קונדום. פה בכלל הייתי מבולבל, לרגע חשבתי שהיא הולכת לעשות לי חור בתחתונים או משהו.

 

״שכב על הגב, תחזיק את הדילדו מעל התחתונים״ ואז האסימון נפל. היא הולכת לרכב עליי כצעצוע, אבל אני לא ארגיש אותה... 

 

 

שאלה שאני מתחבט בה הרבה לאחרונה, האם פוט פטיש זה משפיל? ואין לי תשובה חד משמעית לזה. הרי אם אני מנשק לה את הרגליים כחלק מפורפליי זה לא משפיל, זה סקסי. אם זה מענג אותה ואני נהנה מזה, זה לא משפיל. זה ארוטי, זה סקסי אבל לא משפיל. אם הרגליים שלה סביב הזין שלי ואני נמס מזה, האם זה משפיל? לא.

 

אז לקונטקסט יש משמעות. משמעות גדולה. 

 

כי כשאני ערום על הברכיים והיא יושבת מולי לבושה, ואני מוצץ לה את הבהונות - כן יש בזה השפלה, אבל זה כנשלט מרגיש לי טבעי ונכון, אז אני לא באמת באמת מושפל. כשאני מתחכך לה ברגליים עם הזין לא מצליח לכבוש את יצרי, זה כבר משפיל, במיוחד שהיא לועגת לי תוך כדי. 

 

אבל מה עם שנינו לבושים? מה כבר יכול להיות משפיל בזה? אם אני עושה לה פוט מסאז׳ על הספה? ברור שלא. אם אני משנק לה את הרגליים כשיושבת מולי על הספה, ברור שלא.

 

כשהיא עומדת ואני כורע ומנשק לה את הרגליים כשיש לה רגל אחרת על הגב או הראש שלי? קצת משפיל, אבל שוב, כנשלט זה מרגיש לי נכון. אבל גם פה לקונטקסט יש משמעות, כשככה אני נפרד ממנה כל פעם, זה לא משפיל, זה כבר מסורת, זה כבר מרגיש נכון וחלק מהטקס. אז מה היה שונה השבוע? למה השבוע זה היה כל כך משפיל? כי הפעם לא היינו לבד בחדר, הפעם בעלה עמד וצפה בנו. פעם ראשונה שמישהו צופה בי באקט עם קונטקסט מיני, פעם ראשונה שגבר שאני מכיר יודע שאני נשלט. ועכשיו לא רק שהוא יודע, הוא צופה בי מנשק לאשתו את הרגליים. ואני מושפל, וכמובן מאד מגורה מזה. אבל הוא כמובן מבין בדסמ... שזה עוזר.

אז מי היה מאמין שיומיים אחר כך, אני אמצא את עצמי בכמה חנויות נעליים כורע על הברך ועוזר לה למדוד מגפי עור שחורים עד הברכיים. בחנות הראשונה, היו כמה לקוחות, היה צפוף והיה נראה שזה עבר כמעט ללא תשומת לב. בחנות השנייה, זאת חנות גדולה, והיינו לבד והמוכרת נתנה לנו את מלוא התשומת לב. וכשהיא אומרת למלכה המדהימה שלי ״שהיא פרינססה״ זה ברור שהיא מבינה היטב את טיב היחסים - והנה פוט פטיש הגיע לרמה חדשה של השפלה. כמובן ששילמתי, כמובן שאני הודיתי לה. 

 

וממה הכי נהנתי? מכמה שהיא היתה מאושרת. מכמה שהיא זרחה אח״כ. אבל גם ההשפלה, הפומביות, להראות בציבור לאנשים שלא מכירים אותי, שהם כנראה וניליים - שאני שלה. ואני גאה בזה. ושלה מגיע יחס של מלכה, בחדר השינה, מול בעלה וגם בחנות נעליים בקניון.

 

אחרי 20 יום שלא גמרתי, היה סשן מטורף בו היא הרשתה לי לגמור. ואיזה אורגזמה היתה וואו... כל הגוף שלי רעד, ניסיתי לצרוח אבל הגאג מנע ממני להוציא כמעט כל קול. והיא בכלל כמעט לא שמה לב שאני גומר כי היא בדיוק באמצע שרשרת אורגזמות משלה. וואו וואו וואו. ואז כדי להשלים את החוויה בשביל הזונה שלה, היא הזריקה לי את הזרע שלי לתחת שלי.

 

אחרי 4 ימים נפגשנו שוב, ובסוף הסשן היא כל כך גאה בי כזונה הטובה שלה, כשכל היד שלה בתוכי היא שואלת אם אני מסוגל לגמור, הצחיק אותי מאוד - ברור. ואז היא אומרת ״אני מרשה לך״. במצב רגיל כנראה שהייתי מתפוצץ במקום, אבל לא האמנתי למשמע אוזניי ושאלתי שאלת קיטבג ״באמת מלכתי?״ והיא עונה ״כן״ ואז התפוצצתי בקטע אחר, גומר ומשפריץ על כל החזה והבטן שלי בזמן שהיא מזיינת לי את התחת עם היד שלה. וואו. לקח לי הרבה זמן להתאושש מהגמירה הזאת, אבל כשהתאוששתי כמובן שניקיתי את הבלאגן שעשיתי.

 

כמה שעות אחרי כשהתכתבנו

 

הזונה:

וואו זה היה ממש כיף!
כששאלת אותי אם אני יכול לגמור זה שעשע אותי
וכשהרשית לי ממש הופתעתי

המלכה:

גמני

אבל היית זונה טובה והגיע לך

 

וֹאני חזור לקטע הזה בשיחה יותר ממה שהייתי רוצה להודות, כי אני נהנה לקרוא את זה כל כך.

לסקרנים היא המשיכה לכתוב:

 

אל תתלהב מדי

אנחנו עכשיו הולכים להתנזרות ארוכה

אני לא יודע אם יכולתם לנחש אבל יש לי פוט פטיש. זה הדבר המיני הראשון שאני באמת זוכר שהדליק אותי. 

כשאני מפנטז על שנותנים לי רגל ללקק ולנשק, אני מדמיין את הדברים שאני רוצה לעשות לה, איך אני רוצה לטעום אותה, איך אני רוצה להתענג עליה. איפה המקומות שאני רוצה להתמקד, איך הייתי רוצה לטעום כל חלק ברגל. סדר הפעולות שלי. ואם אני חושב על ניסיון עבר, כנשלט, כשניתנה לי רשות לנשק, ידעתי את הגבולות ואיך היא אוהבת אבל בגדול זה היה הפרס שלי, ונהנתי ממנו בדרכי (כמובן שהיתה רגל מכוונת.. וזה לא קח תתפרע)

 

אבל כשהיא יכולה לגמור מפוט וורשיפ, נכנס לפעולה הדבר הכי בסיסי אצלי, הצורך לענג, השירותיות, הסאב. וכשמותר לי לללקק ולמצוץ את רגליה זה תמיד מה שאני מנסה, זה הפוקוס שלי. אני לא סובל, כן?! אבל אני מנסה להגמיר אותה כמה שיותר, ואם היא גומרת זה העונג האמיתי, יותר אפילו מהרגל שכרגע מזיינת לי את הפה עמוק עמוק. 

 

לי ברור שנועדתי לשרת, לענג, אקטיבית או כצעצוע שמשתמשים בו. ואני גאה בזה מאוד.

 

וזה מנצח הכל... אז האם בעצם יש לי פיטוש עינוג?

 

 

 

כשמכירים מישהו טוב, אבל כאילו ממש טוב - יש רגעים שמבחינים במשהו מהצד עליהם שהם אפילו לא הבינו על עצמם. לדוגמא, דיברתי עם חברה מפה שהפסיקה לכתוב לבלוג העשיר שלה, אמרתי לה שזה כי היא שמחה והבלוג הוא מקום שהיא פורקת כשהיא לא שמחה. ישר שמעתי את האסימון נופל גם אצלה.

 

עכשיו הגיע השלב שאני לומד על עצמי מהמלכה המדהימה שלי, מדברים אחרי סשן והיא יודעת לתאר טוב ממני מה עושה לי את זה. מה הכפתורים שהיא לוחצת עליהם כדי לשגע ולהטריף אותי. כשרק מתחילים לדבר, רוצים להכיר אחד את השניה כמה שיותר טוב, ללמוד אילו כפתורים יש כדי לדעת להשתמש בהם. אני לאחרונה מרגיש, שהיא זרקה את המקלדת הישנה וחיברה מקלדת חדשה ומשופרת.

 

כן, עד כדי כך המלכה שלי מדהימה.

לפני אילו שנים הייתי בדרום אמריקה ועשיתי

(מה שנקרא בזמנו סופרמן) - בקצרה, אתה קשור לרצפה ולחבל אלסטי של בנג׳י שקשור בקצהו השני למעלית שעולה גבוה עד שהחבל ממש מתוח. מתירים אותך מהרצפה ואתה נמשך למעלה במהירות ועוצמה (במקרה שלי לפי מה שהיה רשום מעל 3 ג׳י). היינו כמה חברים ועשינו בתורות וכל אחד בתורו צרח מה זה צרח כשהוא נמשך למעלה, ואני צחקתי על כולם ואני אמרתי לעצמי שאני לא אצרח, ואני עומד שם מחכה שישגרו אותי למעלה ורק מתרכז לא לצרוח. ידעתי מתי הוא משחרר אותי, הייתי מוכןץץץ וכמובן שצרחתי.

 

יש קולות שהגוף מוציא, זה לא רצוני ואי אפשר לשלוט בזה. זה הדרך של הגוף להתמודד עם המצב.

 

אני אדם עם קוך די נמוך, וגם כשאני מנסה לדבר בקול גבוה זה לא באמת מצליח לי.

 

אבל היום, כשהיו לה 4 אצבעות בתוך התחת שלי, יללתי וצרחתי בקול מה זה גבוה, כזה שלא ידעתי שיש לי בכלל. וואו זה היה מדהים, זה הרגיש כל כך טוב והגוף המסכן שלי שלא ידע איך להתמודד עם כל הטוב הזה, עם כל העונג הזה - כל מה שהצליח להוציא זה יללות גבוהות - ככה שהצדקתי עוד יותר אותה , כשקראה לי הזונה הקטנה שלה :)

כשאני מוצא את עצמי על הברכיים מולה מתחכך בכפות רגליים המושלמות שלה כמו כלב מיוחם, היא צוחקת עליי מלמעלה ואני רק מרגיש בר מזל שמצאתי מישהי שבאמת מבינה מי אני, מה מקומי ומה אני צריך כדי להרגיש שלם...

 

תודה מלכתי.

לנשלט בסשן יש כמה מצבי צבירה, ואם לא לכל נשלט... לי :)

 

ערום - הרי ברור שאני ערום מההתחלה ועד הסוף. אבל יש כמה רגעים שזה ערום גם במיינדסט. ברור שכשאני מתשפט והיא לבושה, כשאני מכופף על המיטה והיא נותנת לי ספנקינג, כשאני על הברכיים זקוף ככל האפשר בזמן שהיא בועטת לי בביצים. 

 

אקטיבי - למשל כשאני יורד לה, אני צריך להשקיע את כולי להגמיר אותה כמה שיותר, להיות קשוב לגוף שלה, לקולות שלה, לתזוזות שלה כדי לענג אותה במקסימום. זה מספק מאוד לדעת שאני משקיע בעונג שלה, שאני שימושי, שהיא גומרת בגללי.

 

פסיבי - למשל כשאני קשור ל4 פינות המיטה על הבטן, היא עומדת לי על הגב, יושבת עם הברכיים על הגב שלי, ספנקינג ואז מחליטה לקחת פלאג גדול ולזיין אותי. זה כל כך משחרר לתת לה אמון מלא שלי, לתת לה להתעלל בי, לשחק בי ולעשות כרצונה, וכל שנותר לי זה לעצום עיניים, להתמסר, ולהוציא קולות של כאב או עונג (הכי טוב כמובן שזה השילוב של השניים). לשמוע אותה תוך כדי נהנית, קוראת לי הזונה שלה...

 

אסוף - למשל אחרי שהתעללה לי בפטמות ואוספת אותי לירכיים שלה שארגע, כשהיא מלטפת אותי אחרי שהיא זיינה אותה, שהיא שוטפת לי את הראש אחרי גולדן. כשהיא מחבקת אותי חיבוק ארוך בסוף הסשן.

 

זונה - למשל כשהיא מזיינת לי את הגרון עם הסטרפאון לפני שהיא מזיינת אותי, כשהיא משקה אותי בזרע שלי מהקונדום אחרי שהרסתי. כשהיא מביאה את כף רגלה כמעט קרוב מספיק שאטעם אותה ובורחת כשאני מתקרב והיא צוחקת את הצחוק הרשעי שלה.

 

מסופק - כשאני שוכב בסוף סשן ומלטף את הגוף המושלם שלה, ורואה עליה שהיא מסופקת.

 

אם אתם מכירים מצבי צבירה אחרים - תוסיפו בתגובות.

 

 

 

 

אני במצב תמידי של געגוע, של לרצות עוד.

 

לפעמים אני רוצה עוד זמן, כי באמת נפגשנו לקצת.

 

לפעמים אני רוצה עוד זמן, כי אני רוצה שוב, אני רוצה לעשות דברים שלא עשינו עדיין.

 

לפעמים אני רוצה עוד זמן ומיקום טוב יותר, כי למיקום היו מגבלות של מה אפשר לעשות. את לא יכולה לזיין אותי עם סטראפאון בפיקניק, לא משנה כמה נטוש שם :)

 

וגם כשנפגשים למלא זמן במיקום מושלם, נפרדים ואחרי מעט מאד זמן אני תוהה איך היה להיות יותר זמן ביחד.

 

אני תוהה אם אפשרי בכלל להרגיש אחרת, אם יש דרך שאגיד לעצמי ״טוב, היה מושלם אבל אני רוצה לחזור קצת לחיים האמיתיים״.

 

אולי סופ״ש ביחד בעיר אירופית יעשה את זה? אולי שבוע במלדיביים? אולי חצי שנה בדרום אמריקה (דמיינו פה אמוג׳י צוחק)

 

אבל זה כמובן צרות טובות...

וודי, באז וכל חבריהם היו להם 2 מצבים: המצב שהם חיים, מדברים, בשגרה.. והמצב שהם היו פשוט צעצועים של אנדי, שם לשימושו עם מטרה אחת ויחידה - לרצות אותו. ושוודי היה חי, במה היה הכי גאה? להיות האהוב על אנדי, ושאר הצעצועים קינאו בו. כי זאת המשמעות שלהם... לרצות ולהיות שימושיים.

 

נמאס לי מהדיבורים, נמאס לי מהשגרה הרגילה.

 

אני רוצה להיות שימושי בשבילה שוב, אני רוצה שתשתמש בי כצעצוע שוב....

 

מתגעגע