פשוט הבלוג שלי

לפני אילו שנים הייתי בדרום אמריקה ועשיתי

(מה שנקרא בזמנו סופרמן) - בקצרה, אתה קשור לרצפה ולחבל אלסטי של בנג׳י שקשור בקצהו השני למעלית שעולה גבוה עד שהחבל ממש מתוח. מתירים אותך מהרצפה ואתה נמשך למעלה במהירות ועוצמה (במקרה שלי לפי מה שהיה רשום מעל 3 ג׳י). היינו כמה חברים ועשינו בתורות וכל אחד בתורו צרח מה זה צרח כשהוא נמשך למעלה, ואני צחקתי על כולם ואני אמרתי לעצמי שאני לא אצרח, ואני עומד שם מחכה שישגרו אותי למעלה ורק מתרכז לא לצרוח. ידעתי מתי הוא משחרר אותי, הייתי מוכןץץץ וכמובן שצרחתי.

 

יש קולות שהגוף מוציא, זה לא רצוני ואי אפשר לשלוט בזה. זה הדרך של הגוף להתמודד עם המצב.

 

אני אדם עם קוך די נמוך, וגם כשאני מנסה לדבר בקול גבוה זה לא באמת מצליח לי.

 

אבל היום, כשהיו לה 4 אצבעות בתוך התחת שלי, יללתי וצרחתי בקול מה זה גבוה, כזה שלא ידעתי שיש לי בכלל. וואו זה היה מדהים, זה הרגיש כל כך טוב והגוף המסכן שלי שלא ידע איך להתמודד עם כל הטוב הזה, עם כל העונג הזה - כל מה שהצליח להוציא זה יללות גבוהות - ככה שהצדקתי עוד יותר אותה , כשקראה לי הזונה הקטנה שלה :)