סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פשוט הבלוג שלי

לפני יום. 27 במרץ 2024 בשעה 21:55

ארוחת ערב עם המלכה שלי. איך הכי נכון? ניחשתם נכון. אני על 4 - סושי על הגב שלי, הרגליים שלה לפעמים על הגב שלי ולפעמים מולי. ועל הרצפה יש לי צלחת עם טריאקי (עם וסאבי כמובן) וקצת סושי. וכשאני רוצה לקחת ביס אני מרים עם הפה אחד, טובל ברוטב ואז שואב לפה. (כמובן שיש את האחדים כשמכניסים לרוטב נשכבים ואז הרבה יותר קשה להוציא אותם.. אבל בואו לא נסטה מהסיפור).

 

העניין הוא כשמנסים לבלוע בתנוחה כזאת, זה דורש כמה פעמים. כי תמיד יהיו כמה גרגרי אורז, טמפורה או תבחרי את המרכיב סושי האהוב עליכם שייברח מהלוע ויחזור לחלל הפה, לשפתיים, או לשיניים או ללשון. ואז לוקח עד קצת עד שבאמת מצליחים לבלוע הכל ולנקות את חלל הפה.

 

למה זה קורה? כוח הכבידה. 

 

דברים שרק נשלטים מגלים...

לפני שבועיים. 11 במרץ 2024 בשעה 20:11

המלכה: אתה אוהב פרג?

אני: לא טעמתי זמן מה, לא חובב גדול. מוכן לנסות שוב.

המלכה: תת רמה. אין לי מה לומר.

              למרות שפגינג ופרג באמת לא הולכים ביחד.

              ואנחנו יודעים מה חשוב לך יותר

              זונה

אני: הגוף שלי הוא מקדש... והתחת הוא הכניסה.

לפני שבועיים. 10 במרץ 2024 בשעה 11:12

ראשון בבוקר, אחרי סופ״ש עם המשפחות אין על לפתוח את השבוע עם המלכה שלי. יוצאים להליכה, רואים ירוק, מדברים, מספרים על חוויות מהסופ״ש מדי פעם כשאין אף אחד בסביבה איזה מכה לביצים (נכון שהיה את ההליכה פעם שהיא לא שמה לב לרוכבת על סוס שבאה לקראתנו שכנראה קלטה את המכה... אבל זה סיפור אחר).

אחרי זה חוזרים אליה הביתה, היא מתיישבת על הכורסא, אני על הרצפה מוריד לה את הנעליים והגרביים - ואני בתחושה שאני בבית שוב. היא הולכת רגע להתרענן, אני שם את הנעליים במגירה, את הגרביים בכביסה ומחכה שתחזור. וכשהיא חוזרת, טיזינג עם הכפות רגליים עד שהיא מרשה לי לנשק ולמצוץ. וכשהיא מרשה... אוי העונג. להתאחד עם הכפות רגליים האלה שוב אחרי הסופ״ש.

לפעמים אני נכנס לזה עמוק ועוצם עיניים ומתענג, לפעמים אני מסתכל טוב טוב על הרגל בעודי אוכל אותה. ולפעמים אני מסתכל למעלה עליה בעודי מוצץ לה את הבהונות ואו שאני רואה את החיוך שלה מסתכל עליי למטה, או את העיניים שלה עצומות ואותה מתענגת.

הדלת מאחוריה נפתחת, בעלה לרגע מופתע מלראות את הרגל של אשתו בפה של הנשלט שלה ואז מבין שזה בעצם הגיוני והולך להכין לו ולה קפה, הם מתעדכנים בדברים בעוד אני על הרצפה עם הרגל שלה בפה...

מאוד משפיל, מאד מגרה... והכי מוזר? מרגיש מאוד נכון...

 

 

 

לפני 3 שבועות. 5 במרץ 2024 בשעה 21:45

אני על הברכיים מול המלכה, לא סשן, שיחה רגילה. והיא מספרת לי על ההודעות שהיא מקבלת בכלוב מנשלטים. מקריאה לי הודעות, מתארת לי אותם ואני בשוק. ואני חושב בראש אני הולך לכתוב על זה פוסט, פוסט בנושא ״תודה לאחיי הנשלטים״ שאתם כל כך מקלים עליי ועל המיעוט הנורמלי להתבלט ולהראות נורמלי. מורידים את הרף.

 

ואז אני מגיע לכתיבה, ואני מבין שפוסט כמו שחשבתי עליו משרת אותי אבל לא את השולטות. וזה די נוגד את מי שאני. אז במקום זה קיבלתם את הפוסט הקודם.

 

אם קראת את המשפט האחרון, ואתה חושב שיצאתי פראייר והייתי צריך לכתוב את הראשון - אתה לא נשלט. ותעשה טובה לשולטות באתר הזה אל תכתוב להן.

 

 

לפני 3 שבועות. 4 במרץ 2024 בשעה 21:21

קראתי הרבה פוסטים דומים למה שאתם הולכים לקרוא משולטות ונשים בכלל בכלוב (יכול להיות שיש פוסטים של נשלטים, אני בדרך כלל פחות צורך אותם).

 

אתה לבד, אתה חושב שאתה רוצה שולטת (ממה ששמעתי מסוגי הפניות לא כולם באמת מבינים מה זה אומר) והחלטת לפנות למישהי בהודעה או בצ׳אט או בכל דרך אחרת. ההודעה הראשונה שתרשום היא מאד חשובה, רושם ראשוני קשה לשנות. אז הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון:

  1. מערכת יחסים, בדס״מית או כל אחת בנויה על תקשורת. אתה רוצה להראות שאתה מישהו שיכול להקשיב לה, לשים לב למה חשוב לה - ובמערכת יחסים של שליטה, שהמטרה היא לספק אותה פי כמה וכמה. תקרא את הפרופיל שלה, תקרא את הבלוג שלה (לפחות את ה 2 עמודים האחרונים). אם יש לה הנחיות לאיך לפנות אליה תשמור בצד ותחזור לזה אח״כ.
  2. תמלאו פרופיל, הוא לא צריך להיות ארוך. הוא לא צריך להיות קורות חיים. הוא צריך להיות מושך, מסקרן ושמי שמתאימה לכם תרצה לדעת עוד. כדאי שיהיה עקבי (בלי סתירות), שלא יהיו שגיאות כתיב או בעיות הגהה. בלי דיק פיק (חוק חשוב: הסיבה היחידה בעולם לשלוח למישהו/י בעולם דיק פיק - כי הם ביקשו - בלי יוצא מן הכלל). והפרופיל צריך להיות אמיתי, אם מאד מהר היא תבין שאין קשר בין הפרופיל לאדם. פאק באמינות.
  3. תחשבו כמו שולטות יש באתר, וכמה נשלטים. 1 ל 10? 1- 100? כמה פניות היא מקבלת לדעתכם? אתם צריכים לבלוט, להראות מיוחדים.
  4. אם היא לא עונה לכם, וממש מדגדג לכם לשלוח עוד הודעה? אל. אם בכל זאת אתם רוצים - חכו שנה לפחות.

ביטויים שהייתי נמנע מהם בהודעה הראשונה:

  • היי (אתם פונים לשולטת, היא רוצה לדעת מההתחלה שאתם מבינים שיש הבדל היררכי)
  • רוצה להיות הכלבלב/סמרטוט/עבד/נשלט שלך - אתה נשלט, היא שולטת היא יודעת למה אתה שולח לה הודעה. אבל אתה עוד לא מכיר אותה וכבר אתה מצהיר התמסרות... למה? כי לה תמונה יפה בפרופיל/בלוג? כי אתה בודד וחרמן?
  • אני רוצה/מחפש/צריך - נכון ששליטה זה מערכת זוגית ול2 הצדדים יש צרכים - אבל היא מערכת יחסים שסובבת אותה - ולכן הרושם שאתה רוצה ליצור היא שהיא המרכז. ושאתה מבין את מקומך.

הוראות כלליות לפניה למישהי:

  • לקרוא את הפרופיל שלה
  • לקרוא את הבלוג
  • לחפש הוראות לאיך פונים אליה ולמלא אחר ההוראות
  • לעניין אותה בך, לסקרן מי האדם
  • נו דיק פיקס
  • והכי חשוב: בכל הזמן הזה 2 ידיים על המקלדת.

 

מצד שני, אם תמשיכו במה שאתם עושים היום - זה יעזור למיעוט פה להמשיך להתבלט לטובה :)

 

 

לפני חודש. 28 בפברואר 2024 בשעה 20:46

הרגע הזה שאתה מרים את הראש ומסתכל במראה, ורואה איך היא גונחת בזמן שהיא חודרת עמוק שוב ושוב לתחת שלך. מרגיש אותה מספינקה לתחת. שלך, שומע אותה משבחת אותך ״איזה זונה טובה״ ומרגיש את ההריסה השלישית שבדרך ויודע שאתה צריך לשים יד לדאוג שהכל יטפטף ליד, כי יש רק מקום אחד שהזרע הולך אליו וזה לא המצעים...

 

ואחרי שלושה שבועות בלי... יש הרבה זרע ללקק... אז מה עוד נותר להגיד? תודה מלכתי. 

 

ואז היא מתיישבת אחורה ונותנת לי לרכב עליה מול המראה...

 

איזה בר מזל אני

 

 

 

לפני חודש. 16 בפברואר 2024 בשעה 22:33

חבריי לא יודעים שאני נשלט. אף לא אחד. אני לא מצליח לדמיין איך השיחה הזאת יוצאת טוב, מכילה, או מקדמת. מילא, איכשהו עברנו את זה שאני אוהב שאישה לוקחת פיקוד בחדר המיטות. אבל אם הם מסתקרנים ושואלים מה באמת זה אומר?! אם אספר את האמת המלאה שאני מרגיש הכי חי שהיא משתמשת בי לסיפוק שלה, שהיא משפילה אותי ככל שאני מרגיש יותר שייך לה, יותר טוב לי. החפצה/צעצוע וכו׳. אין שום דרך שהם יבינו את זה. 

שאפילו כשאני נחשף לאנשים חולים, והיא מפחדת שאני נשא ואדבק. היא עדיין מרגישה שהיא יכולה לרכב עם התחת של הלשון והפנים שלי קצת. ואני מרגיש בר מזל שאני זוכה לשרת ולטעום אותה. איך הם יבינו את זה?

אז נניח, ואספר חלקיקי אמת. שהיא שולטת במתי ואיך אני גומר. שלפעמים יש ספנקים... לא מאמין שיצליחו לתפוס סיביטי... פוט פטיש עוד אולי אפשר להבין... אני לא רואה איך שיחה כזאת מקדמת משהו חוץ מפתיחות (שהיא משהו שמאוד ראוי לקדם). 

 

ואז זה נכנס לי לקופסה של ״אילו הייתי אישה״.

 

אילו הייתי אישה, להיות נשלטת זה יותר קל להסבר.

אילו הייתי אישה, יכולתי לגמור בלי סוף.

אילו הייתי אישה, היו לי כפות רגליים נשיים...

 

פה בדרך כלל אני מפסיק לחשוב בכלל/בהגיון...

לפני חודש. 11 בפברואר 2024 בשעה 21:04

קבענו לצאת לבר לפני הסשן. זה משהו שהיא מחכה להזדמנות כזאת הרבה זמן. לדפוק הופעה, להתעלל בי במקום פומבי. היא יודעת שפומביות זה ממש מחוץ לאזור הנוחות שלי, והיא יודעת שאעשה בשבילה הכל, כולל פומביות.בימים שלפני שנינו התרגשנו מאוד, היא אמרה לי שיש כל כך הרבה דברים שהיא רוצה לעשות לי שהיא עורכת רשימה שלא תשכח כלום. זה בכלל הכניס אותי לסרטים.

לפני שיצאנו היא ביקשה שאוריד חולצה הוציאה טוש איפור כזה (אני בטוח שיש שם יותר מקצועי) וכתבה לי על החזה בגדול עם קישוטים שאני הזונה שלה. אפילו עשתה לי לבבות סביב הפטמות. ושנייה לפני שהכניסה את הטוש למקום, החליטה לעשות משהו שאחרי זה הודתה שלא היה בתכנית המקורית וכתבה לי על גב היד בקטן slut. כשאני מרגיש זנותי ושלה, הורתה לי להתכופף על הספה... התחילה בספנקים וסיימה בכמה אצבעות בתחת שלי, להזכיר לי היטב של מי אני. יש הבדל גדול בין פינגור במיטה בסשן ל״תפשיל מכנסיים ותחתונים תתכופף פה על הספה ותן לי לבעול לך את התחת כי בא לי.״

התלבשנו, ויצאנו. בדרך אמרה לי שהמשימה שלי היא מתישהו ללכת לשירותים ולהצטלם מול המראה שרואים את הכיתוב, זה כבר הכניס אותי לסטרס. ישבנו והזמנו קוקטיילים ואוכל, המגף שקניתי לה תקוע לי בין הרגליים או על הרגליים רוב הערב. החיוך המדהים שלה לא ירד לה מן הפנים לרגע, ואני גם חושש, גם מתרגש, גם מחכה שייגמר ונגיע לסשן, וגם סקרן לראות מה המלכה הכינה לי. איזה מצב מטורף להיות בו. רק היא יכולה לגרום לי להרגיש ככה.

אחרי האוכל, הלכתי לשירותים. עקפתי את הדלת של הנשים ונכנסתי לשל הגברים כדי לגלות ששתי הדלתות מובילות אותו לאותו חלל שמופרד בכיור, בכל צד יש את התאים שלו. והכל מראות. מראה רגילות ומראות מעוותות. צחקקתי. ואז הבנתי שאם אני מצטלם פה עם חולצה פתוחה והכיתוב ויזיבלי יש סיכון שייכנס גבר או אישה. אז קפאתי לכמה רגעים. והחלטתי שעדיף כמו פלסטר לסיים עם זה כמה שיותר מהר, ולהכין תא שאני יכול להעלם לתוכו אם דלת זזה. פרמתי את כפתורי החולצה שלי, ולצערי לא באמת ראו את הכיתוב עד שכל הכפתורים היו פתוחים. ואז הצטלמתי קודם עם מראה גדילה ואז עם מראה רגילה. שיחק לי המזל ולא היתה שום תזוזה. נכנסתי לתא לסגור את החולצה. ויצאתי לשולחן להראות למלכה שלי את התמונות. האמת הרגשתי כל כך חי, כל כך שלה, כל כך... היא כמובן שמחה ממש, ונהנתה. וכשהיא מרוצה ממני, כשהיא שמחה בגללי - טוב לי.

לאורך הערב מתישהו היא ראתה קוקטייל שמגיע בתוך כס חרס בצורה של כף רגל, היא הזמינה לי אותה ולה עוד קוקטייל והלכה לשירותים. כשחזרה אמרה לי לעצום עיניים ונתנה לי להריח את האצבע שלה ואחרי זה למצוץ אותה... הטריף אותי. ואז עוד פעם לעצום עיניים ולהריח, אחחח התחת שלה. וגם אותה מצצתי. כמובן. 

הגיעו הקוקטיילים עם מלצר נמרץ ושמח שהסביר לנו על כל אחד, כשהוא סיפר שעל המגש שמתחת לכף הרגל יש אדמה אכילה, ראיתי את האושר פחות או יותר משפריץ מהעיניים והפרצוף של המלכה שלי. לקח לי קצת זמן לאזור את האומץ, אבל כן בסופו של דבר יותר מפעם אחת מצאתי את עצמי מתכופף עם הפנים לרגל חרסינה ומלקק/אוסף את האדמה האכילה שלרגליה. 

אבל עוד לפני שאזרתי אומץ, כשהמלצר הלך המלכה הוציאה מתיקה מבחנה. ונתנה לי לבחור אם לשפוך לקוקטייל או לשתות ככה. שתיתי ב2 שלוקים את השתן שהכינה לי מבעוד מועד. והיא מאושרת ובעננים. ואני שוב ושוב נפעם ממנה, מאיך שהיא פועלת, איך שהיא חושבת. מתישהו עוד ביקשה שארים את החולצה קצת שאראה לה את הכיתוב. יצאנו משם דלוקים, מאושרים והסשן היה בהתאם...

 

תודה מלכתי.

 

 

 

לפני חודשיים. 18 בינואר 2024 בשעה 21:25

היא מסתכלת מסביב, מחפשת את המקום המושלם. מובילה אותי לכורסה ואומרת לי לרדת על הברכיים ולהתכופף. היא רואה את המבט המושפל שלי, ומחייכת חיוך גדול. אני כמובן לא מהסס ומציית. אני מפשיל את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים ומתכופף על הכורסא. היא מתיישבת על הגב שלי, ונותנת לי ספנקים על התחת, מזכירה לי זונה של מי אני. ואז לאט לאט מכניסה לי את הפלאג למקום שלו. 

עוד כמה ספנקים... ואומרת: ״עכשיו אתה יכול להכין לי אוכל״

 

היה טעים.

 

אחרי שהיא שבעה התכופפתי שוב עם מכנסיים מופשלים, היא ישבה עליי שוב, נתנה לי ספנקים שוב. והוציאה אותו.

 

לפני חודשיים. 14 בינואר 2024 בשעה 16:19

על הברכיים ערום על הקצה של הקצה משחרר את היד והיא מקרבת את כף רגלה המושלמת. ונותנת לי להתחכך בה, להחזיק אותה ולהתחכך בה ולהגיע שוב לקצה. מושך אחורה והיא צוחקת. ושוב פעם, קודם עם היד, מגיע לקצה ואז מתחכך לה שוב בכף הרגל. כן, זה משפיל ממש. אף אחד אחר לא יכול להבין את זה. אבל זה הכי חי שאני מרגיש, אני מרגיש במקום שלי. אני צריך את זה. והיא יודעת את זה, היא קוראת לי ״כלבה קטנה״ ואני מסתכל למעלה עליה. היא יפהפיה, עוצרת נשימה, ואוהבת אותי כמו שאני, אוהבת אותי הכלבה הקטנה שלה. איזה מזל יש לי.

 

------

 

אני שוכב על הגב, היא עם גלגל שיניים מטיילת לי על הגוף, מכאיבה לי. כשאני מצליח לא לעצום עיניים ולנשוך שפתיים מהכאב, אני מרים את הראש ומביט עליה יושבת לצידי. היא מהממת, מדהימה, אלילה. היא מרוכזת בגלגל שיניים, היא לא רואה שאני מביט בה. יש לה מבט מרוכז, משועשע, סקרן. כשאני רוטט מכאב היא מחייכת חיוך גדול. כשראשי נזרק אחורה ומנסה להכיל את הכאב, אני שומע את הצחוק שלה מתנגן לי באוזן. אני הצעצוע שלה.

 

------

 

שוב על הגב, עדיין ערום. היא יושבת לי על הפנים. רוכבת וגומרת עליי שוב ושוב, תוך כדי היא משלבת גולדן. וכשל פעם שאני מרגיש את הפה שלי מתמלא ואני בולע אני שומע אותה נאנחת חזק יותר. ואני חוזר לינוק אותה. וכשהיא גומרת חזק ועושה הפסקה: הפנים היפות שלה, העיניים העמוקות שלה והחיוך המסופק שלה מסתכלות עליי למטה. יש רק דבר אחד שאני רוצה: עוד. כי איך אפשר לרצות משהו אחר כשאתה משרת אלילה שכזאת.

 

------

 

אני שוכב על הבטן, היא בדיוק סיימה לזיין אותי. היא נשכבת לצידי, שוב הפנים המושלמות האלה, נכנסות לי לפריים. לפני חצי שניה הייתי במצב התאוששות, ועכשיו שוב אני רק חושב איך לעשות לה נעים. איך לשרת אותה. איך לגרום לה לחייך שוב ולהאיר את החדר ואת הלב שלי.

 

------

 

אני אוהב אותך מלכתי.