הוא שוכב על גבו, מפושק וקשור ל4 פינות המיטה. התחת שלו עדיין טיפה אדום, האם עדיין אפשר לזהות את סימן ידה שם? על הירכיים שלו יש פסים ארוכים ואדומים, הם לא יישארו מחר אבל הם מורגשים. אם מביטים בפטמותיו, גם הן נראות רגישות ושעברו כברת דרך הערב. על פניו קוקטייל של ריחות נפלאות, כל הריחות שייכים לה ומרוחים עליו, הבל פיו כמובן עם ריח דומה.
היא מביטה בו מחויכת, אין ספק שהיא באה על סיפוקה הערב. ידה נמצאת בין רגליו, קובעת את קצב נשימותיו, ובראשה עדיין חוככת בדעתה איך הערב יסתיים בשבילו. הם במעגל, היא נוגעת, מלטפת ועוצרת כשהוא על הקצה, רעידות עוברות בכל גופו כל פעם. היא מכירה את גופו, היא מרגישה את הקצה ויודעת לעצור בדיוק שם.
באחת הפעמים שהיא עוצרת, קולה מתחיל להתנגן באוזניו והיא אומרת
״אני מתלבטת מה לעשות איתך. יש הרי כמה אפשרויות… שנינו יודעים שאני נהנת לראות אותך ככה, אבל מתישהו אצטרך לעצור.״
לוקחת אותו בידה וממשיכה לגעת בעדינות.
״אני כמובן יכולה לתת לך לגמור, שנינו יודעים שהרווחת את זה״
מסיימת את המשפט ועוזבת, הוא על הקצה של הקצה גופו רועד עד שהוא נרגע והיא חוזרת לגעת
״אבל אני לא בטוחה שזה מה שיספק אותי, והרי זה מה שחשוב״
הוא מהנהן, מסכים איתה והיא חוזרת לגעת
״אולי רק איזה הריסה קטנה, אני אוהבת לראות אותך מטפטף. ״
שוב עוזבת.
״או כמה הריסות… לרוקן אותך טוב כזה, אבל בלי הפורקן המיוחל שקלירלי הגוף שלך משתוקק אליו״
נוגעת
״ואם אמנע ממך, אז עד מתי? עד הפעם הבאה?״
עוזבת, משועשעת לראות את גופו רועד ומתפתל.
״אולי שניתן לך משימה לגמור לבד בבית מתישהו?!״
נוגעת
״זה כיף לראות כמה קל לקרוא אותך, במיוחד במצב הזה שלך״
עוזבת
״אתה מעדיף לחכות לפעם הבאה, בתקווה שתגמור איתי מאשר לגמור לבד, הא?״
הוא מהנהן והיא אוספת אותו בידה שוב.
״אחחח הקולות שאתה עושה. ושנינו יודעים מה הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעשות עכשיו, נכון?!״
רעד עובר בגופו והיא מרפה.
״לא מגיע לך, אתה באמת טוב, אבל תראה כמה כיף להתעלל בך״
היא ממשיכה
״אולי באמת אתן לך לבחור״
״בבקשה לא , אני מתחנן״ הוא לוחש
והיא מרימה את ידה גופו רועד ומתפתל עד שהוא נרגע. היא מלטפת את פניו וממשיכה…
״התלבטות קשה מאד… עד שאחליט אין ברירה ונצטרך להמשיך ככה״
ידיה עוזבות את איברו ומחזקות את הסימנים על הירכיים…