היא על הברכיים על הרצפה,
מביטה למעלה אליי.
העיניים המהממות שלה עם מבט חודר
מבט שכולו שייכות.
הזווית שאני מתבונן לה למטה מושלמת,
אני רואה איך התחת המושלם שלה יושב על כפות הרגליים שלה.
הבהונות המתוקות שלה מציצות מתחת,
הגב שלה ישר וזקוף.
מקדימה רואים את המחשוף המגרה שלה,
הירכיים שלה נראות נעימות ורכות כל כך.
נראה שנוח לה שם על הרצפה מתחתיי,
שהיא מתכננת להשאר שם בשבילי.
והחיוך שלה ... או החיוך שלה..
הוא אומר הכל... יש בו רעב, יש בו שובביות,
הוא עובר בין העיניים שלי שמרותקות אליה,
לבין הרגליים שלי... והחיוך רק גדל כל פעם שמחליפה פוקוס.
אני מרגיש איך הדם בגוף שלי גועש,
ברמה שאני כמעט מרגיש עקצוצים בכפות ידיים ורגליים של חוסר זרימת דם,
אני מחכה לסימן ממנה,
לסימן שהיא מוכנה להתחיל.
אני סבלני בשבילה, כמה שהיא צריכה,
הגוף שלי בוער, המוח מלא מחשבות. אבל אני מחכה שהיא תהיה מוכנה להתחיל.
כי אני יודע, שכמו תמיד שברגע שנתחיל.
אפילו החלל הוא לא הגבול.