אני רוצה לשמוע אותך שוב, צוחקת, מתענגת, משפילה, או סתם מדברת אליי... אני מתגעגע לקול שלך, לצלילים שלך... הרשי לתת כמה דוגמאות:
הצחוק שלך - להצחיק אותך זה כל כף כיף, אם נשים בצד רגע את כמה הפרצוף שלך מואר כשאת שמחה וצוחקת. הצחוק שלך כובש, כמו מוזיקה, ממלא אותי ומשמח אותי. במיוחד כשהוא בזכותי.
״תתפשט״ - מצד אחד יש בזה משהו סמכותי. אבל אצלך זה לא באינטונציה סמכותית, זה יותר ״טוב, אין באמת סיבה שתהיה לבוש, תתפשט ומהר יש לנו דברים אחרים להתמקד בהם״.
״על הרצפה״ - 2 מילים, ששמות אותי במקום שלי, חודרות עמוק לתוכי ומכניסות אותי עמוק יותר לסאב ספייס.
כשאת מתכננת - ״מה הדבר הבא שאעשה לצעצוע שלי?״ זה מה שעובר לך בראש. בפועל יש כמעט שקט, אבל יש מעיין המהום כזה לפעמים... ״ממממממ״ - העיניים תמיד עולות למעלה, לצד היצרתי של המוח... ואני נכנס למתח והתרגשות.
״תסבול בשבילי״ - 2 מילים שיוצרות כל כך הרבה אצלי, מזכירות לי למי אני שייך, וגורמות לי לרצות לסבול כמה שיותר רק בשבילך.
כשאני סובל - כשאת רואה שאני סובל, יש לך צחוק מיוחד, זה לא הצחוק הרגיל שלך, זה צחוק של ״תראה כמה אתה סובל בשבילי, איזה כיף!״. צחוק רשעי וחמוד בו זמנית.
״זה המקום שלך, נכון?״ - תמיד נאמר באינטונציה סקסית ומשפילה, אבל את נהנת לשמוע אותי אומר את זה, את נהנת להזכיר את זה, את נהנת לראות בעיניים שלי שזה המקום שאני רוצה להשאר בו כמה שיותר. ואני כאמור, נהנה לראות אותך נהנת.
"מי זונה טובה שלי?״ - לא נראה לי שאני צריך להרחיב באמת למה אני אוהב את זה כל כך.
״בתאבון״ - תמיד משפיל לאכול את הזרע של עצמך, שעד לפני הגוף שלך התחנן להוציא אותו ועכשיו הוא נכנס חזרה. מעגל החיים ממש.
כשאת גומרת - זה נראה לי הקול הממכר מכולם, הבילד אפ לגמירה, איך לאט לאט זה מתגבר, עד שאת מתפוצצת. זה כמעט תמיד מלווה בכמה ״פאק״ (מעניין אם יש קורלציה בין כמות הפאק לעומצת האורגזמה... אולי אפתח מחקר בנושא) ואז את נאנחת, ואם העיתוי מרשה צורחת. ואז יש את האנחה של אחרי, ההרגעות, הנפילה. למזלי הגדול, בהרבה מקרים אחרי האנחה של אחרי מתחיל הבילד אפ הבא - מעגל של קסם!
יושב לי בבית בשקט, מחכה שוב לשמוע אותך...