לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פשוט הבלוג שלי

לפני שנה. 16 בספטמבר 2023 בשעה 20:47

כשאני איתה, אני במקום שלי.

 

כשאני איתה, זה לא משנה אם אני על הברכיים מולה, קשור למיטה, בין הרגליים שלה, יושב מולה במסעדה או אפילו נוהג לידה - אני במקום שלי. יש לי שקט בפנים. 

 

כשאני בלעדיה, משהו בפנים גועש. זה כאילו חסר לי המכסה, והתבשיל בפנים מבעבע וחלק קופץ החוצה, הסיר לבדו לא יכול להכיל את כל הרתיחה הזאת. אבל כשאני איתה, זה כאילו סגרו את הסיר עם מכסה והנמיכו את האש. 

 

ומה הכי קשה? לא לדעת מתי פעם הבאה אני שוב אהיה במקום שלי. ובינתיים לבעבע ולרתוח... רק מחכה למכסה שלי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י