ראשון בבוקר, אחרי סופ״ש עם המשפחות אין על לפתוח את השבוע עם המלכה שלי. יוצאים להליכה, רואים ירוק, מדברים, מספרים על חוויות מהסופ״ש מדי פעם כשאין אף אחד בסביבה איזה מכה לביצים (נכון שהיה את ההליכה פעם שהיא לא שמה לב לרוכבת על סוס שבאה לקראתנו שכנראה קלטה את המכה... אבל זה סיפור אחר).
אחרי זה חוזרים אליה הביתה, היא מתיישבת על הכורסא, אני על הרצפה מוריד לה את הנעליים והגרביים - ואני בתחושה שאני בבית שוב. היא הולכת רגע להתרענן, אני שם את הנעליים במגירה, את הגרביים בכביסה ומחכה שתחזור. וכשהיא חוזרת, טיזינג עם הכפות רגליים עד שהיא מרשה לי לנשק ולמצוץ. וכשהיא מרשה... אוי העונג. להתאחד עם הכפות רגליים האלה שוב אחרי הסופ״ש.
לפעמים אני נכנס לזה עמוק ועוצם עיניים ומתענג, לפעמים אני מסתכל טוב טוב על הרגל בעודי אוכל אותה. ולפעמים אני מסתכל למעלה עליה בעודי מוצץ לה את הבהונות ואו שאני רואה את החיוך שלה מסתכל עליי למטה, או את העיניים שלה עצומות ואותה מתענגת.
הדלת מאחוריה נפתחת, בעלה לרגע מופתע מלראות את הרגל של אשתו בפה של הנשלט שלה ואז מבין שזה בעצם הגיוני והולך להכין לו ולה קפה, הם מתעדכנים בדברים בעוד אני על הרצפה עם הרגל שלה בפה...
מאוד משפיל, מאד מגרה... והכי מוזר? מרגיש מאוד נכון...