לפני 13 שנים. 24 באוקטובר 2011 בשעה 0:07
אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק: אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק: אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן. אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק: אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת…כוחו של הרגל.
עיני פקוחות: אני יודע היכן אני. זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק: אני עוקף אותו.
אני הולך ברחוב אחר.
