היא חברה טובה, שולטת
הוא הנשלט והבן זוג שלה
אדוני ואני........
כמה ימים קודם רעיון סתמי שצובר תאוצה
ופגישה מרובעת..
קדמו לכך שיחות מוטיבציה של אדוני
המון המון שיחות מוטיבציה
הכוונה ונסיון להרגיע ולהשרות בטחון
הייתי עטופה וקרובה אליו בימים האלו כמו שלא הייתי הרבה זמן
אני לעומת זה קצת נסגרתי נאטמתי והדחקתי אך מעל הכל בטחתי בו
היו גם שיחות עם חברה שלי, עם בן זוגה..
שניסו להפשיר את האווירה גם כשחברתי ואדוני עטפו עצמם במעטה של חשאיות כדי להעצים את החוויה בזמן אמת..
נפגשנו קודם לכן אדוני ואני לסשן קצרצר והרבה יחד
הייתי כל כולי איתו
הדחקתי לחלוטין את הפגישה הבאה שצפויה
וכשהשעה היעודה הגיעה התגובה שלי הפתיעה אפילו אותי.....
מצאתי את עצמי מתארגנת ברכב בהוראת אדוני ובעידודו
פועלת יותר כמו שלא בי מדובר..לרגעים הבזק של מחשבה או מילה של אדוני מעוררים את הידיעה שהפגישה אכן ממשמשת וקרבה
והיתה יוצאת מתוכי זעקה של התנגדות תחנונים ואפילו דמעות
ים של דמעות......... עד הרגע שנכנסנו אליהם וקצת אחרי..
בגדול אף אחד לא כפה עלי כלום
אהובי מכיר אותי היטב כדי לדעת מתי ה- "לא" שלי לא חד משמעי
מתי ה-" לא רוצה" זה לא תמיד המשמעות האמיתית של המושג אלא ההיפך...
זה לא מפחית מהקושי
מהתגובות ההיסטריות
בזמן אמת אני משוכנעת בהתנגדות שלי ...זו לא הצגה.
קצת לפני הכניסה לבית הוראות אחרונות, חיבוק נשיקה ומילות עידוד..
עיני מכוסות..
כורעת על 4 ומובלת ברצועה שנכרכה סביב צווארי
אני לא זזה מרגליו של האדון שלי
נאחזת בו, בחיבוק שלו, במילותיו אבל כל הוראה של קירבה לזוג המקסים הזה
מוציאה ממני התנגדות ובכי
אני כועסת על הכל
לא מאפשרת לעצמי להרגע ולחוות
החשיפה קשה לי
קשה ביותר
המגע של אחרים עלי זר לי מקפיא אותי (והם כלכך נהדרים ותומכים ורוצים בטובתי כולם)
כשחברה שלי הורתה לנשלט שלה לגעת בי ויותר מכך...החזקתי ברגליו של אדוני בכל הכח והעוצמה
זו היתה האמירה שלי - אני שלך תזרים אלי חוזק
שלא יובן לא נכון....זה לא שמשהו במגע של הנשלט היה בלתי נסבל!
זה בכלל לא קשור אליו התגובה היתה כזו מול הסיטואציה עצמה מול הגבול הענק הזה שנפרץ
מול עצמי!
למרות הכל
האדון שלי לא חדל להתגאות בי
לא חדל למנות בפניה את המעלות שלי כשפחה
הפנה את תשומת ליבה לכתובת שחרט על ישבני שבוע קודם...
ואט אט ההסטריות מתפזרת..
אדוני מורה לבחור החביב להחזיק אותי
רגליי בפיסוק רחב
השולט שלי מזמין את "קולגה" שלו לצפות...הוא מדריך אותה איך מוצאים את דגדגני
מלביש עליו אטב
ומסביר לה על שתי סוגי משיכות האטב..האחת קצרה ומהירה
השניה ארוכה יותר ואיטית
למורת רוחי אני נאלצת לבחור מה מעדיפה
(וכל אותו הזמן הקולגה שלי מחזיק אותי מאחור ..חשה בהתפתלויותיו...את התזוזות באי נוחות..
ולא יודעת היכן לשים את הראש...בדילמת הבחירה .....באלו שמולי שנוברים כשהאחד מלמד והשניה לומדת (-: או בזה שאוחז בי מאחור וכנראה מכבידה עליו (ואני כל הזמן מנסה להפחית את "סבלו"בכל שמשתדלת לרומם את עצמי מעליו ועוד דואגת לשאול אם לא נח לו (:)
אדוני מכבד אותה במשיכת האטב.
לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2007 בשעה 19:00
