יומני

אינסוף התנצחויות
ציניות במנות גדושות
רגשות שונים שהולמים בי בעת ובעונה אחת
אדישות אי שקט אהבה שינאה כעס וחרטה
וכאב
מרחבים עצומים של כאב
מהחוסר אונים מול הזלזול שלך שיתכן שנובע מפער בחשיבה מהי בכלל שפחה..

והקושי הזה
הקושי העצום הזה להחליט אם ההקצנה הזו שלך בהתנהגות
היא זלזול נטו או דרך מעוותת ביחסי שליטה כפי שניבטים מעיניך באופן אישי..
ואני בטווח
חיה בין יאוש לתקווה
בין ריקנות לסיפוק רגעי
בין מריבה לפיוס
בין הרצון לברוח ממך ומהיחסים הטעונים בינינו לבין הרצון להשאר
בין האמירות שלך שלא עולות בקנה אחד עם ההתנהגות שלך
וזכרונות
זכרונות שבעצם הופכים את הנתק לכזה לא פשוט
יש המון אין מ-יש
אבל במפגשים עצמם זה עולם ומלואו
זה אני ואתה ואין עולם אחר
ושם זה שונה! שונה! שונה!
יש שיאמרו זו לא חוכמה
אבל אני יודעת לזהות את הניואנסים הקטנים שמלמדים אותי שזה הרבה הרבה יותר מסתם סשן...
(מורכב? מבולבל? יודעת!וזו למעשה הבעיה ,התנודות האלו שלא מספקות תשובה חד משמעית לא לחיוב ולא לשלילה)

וסבלנותי פוקעת
וסימני השאלה רק מגבירים את התסכול
ולא מקלים..
ואתה שם ולא שם
קרוב ורחוק
ולא מחזיק בכח
או שמא...במח?