מנקה את הפה

סצנה חמישית:

באחד החדרים מתאמנת הנסיכה היפה בהצלפות.
יש לה בחור אחד על ארבע ובחור שני, המסאז'יסט סמוך לאוזן. היא מאוד מרוכזת בשיעור, אנחנו יושבים להסתכל..
מהצד הוא מסביר לי שהבחור שמלמד אותה סישן גם אותו. אני מסתכלת עליו בריכוז ומחליטה
שהמורה מאוד מוצא-חן בעיניי.
כשהנסיכה מתיישבת בלאות על הספה לצידי, אהובי יורד אל הרצפה, ראשו טמון בין ירכיי.
אני מורידה לו את החולצה.
המורה לוקח את השוט אליו.
"תחזיקי אותו" הוא אומר ומצליף בו
אני מלקקת את הגב שלו
הוא מצליף בו שוב
בין רגליי גופו מתפתל ומשנה צורה, נדרך ומתרפה, מתכווץ ונרגע, רגלייו כבר פרושות על השטיח הוא נאחז בי , אני מלקקת
"את רק מלקקת או גם נושכת?"
שואל המורה.
אז אני נושכת
ומלקקת
ונושכת
אנחנו מחליפים מבטים מעל גבו,
אני שורטת עמוק לכל אורך הגב,
הוא מצליף,
שנינו מלטפים
גם הנסיכה שולחת את ציפורניה לליטוף
אני שורטת שוב
הוא מצליף חזק
חזק חזק בגבר שלי
ופתאום הוא מביא נר
אני קצת נבהלת
אנחנו מנהלים משא ומתן, אני מחליטה לסמוך עליו, כשהוא מטפטף על הגב שלו אני מרימה את החצאית,
בין רצועות הביריות אני נותנת לו לגמוע ממני, אני מתנועעת לפניו ובתנועה חשאית מזיזה את התחתונים, השעווה מטפטפת על הגב שלו, אני מטפטפת על הלשון שלו והוא שותה ובולע,
הוא סופג ונאנח, הוא רפוי ומפוייס
"זהו. הוא שלך לגמרי" מסיים המסאז'יסט
ומשאיר את הגבר שלי שרוע בין רגליי, שרוט,נשוך ומסומן.
אני טועמת את עצמי בנשיקה שלנו ואני מאושרת.

סצנה שישית:
לאן נעלמו כולם?
מסתבר שכבר חמש בבוקר.
אנחנו יוצאים חמישה, אחרונים, הדלתות ננעלות כשאנחנו יוצאים. על המדרגות באור הבהיר אנחנו מדברים וצוחקים ומעשנים סיגריה. אני מרגישה כל כך טוב, אני מרגישה במקום הנכון.
כשאנחנו מטפסים במדרגות אל התאנה אני יודעת שהיום הוא לא צריך להוריד אותי מהעננים, הכל אצלי מאוזן ושלו, הוא מתנדנד מאנדורפינים, עינייו מתחילות להתמקד, אנחנו עוצרים לאכול לפני שאנחנו עולים על המונית הביתה.
במדרגות הוא עולה לפניי אבל קורס לפני הדלת.
אני מגיעה באיטיות עד אליו, מצמידה את הראש שלו לירך השמאלית שלי "אתה יודע מה זה רגלי?"
אני אומרת ופותחת את הדלת.
אנחנו נכנסים לדירה "צמוד לרגל" אני נובחת עליו כשהוא קצת מתרחק
"תחלוץ את הנעליים שלי"
והוא חולץ, פותח את הביריות, מוריד את הגרבונים ומנשק את כפות רגליי, אני שולחת אותו לסלון להשקיט את הטלויזיה, כמעט שהוא נעמד אבל הרגל שלי מזכירה לו והוא זוחל אל הסלון.
כשהוא חוזר לחדר אני כבר ערומה, בגבי אליו ואני שומעת את זעקת הזעזוע שלו.
הוא מלווה אותי למראה ומראה לי את שטפי הדם.
אני מנחמת אותו, מרגיעה אותו ומבטיחה שזה לא כואב לי.
וגם הוא קצת מסומן, הנשיכה שלי סגולה על הגב שלו והציפורניים שלי מתלמות את הגב לכל אורכו.
ולמרות שכבר בוקר ולמרות שהוא תשוש, אנחנו עוד מוצאים את הכוח, את הטיפה האחרונה שצריכה להספיק בדיוק לסיום הערב ההיסטורי הזה......

(בקרו גם בגלריית התמונות שלנו להנאתכם...)