מנקה את הפה

לא רוצה להתחבא, אבל מקפידה למחוק מההיסטוריה במחשב כל איזכור למעללי...
נכנסת לכלוב בדרכים עקיפות אבל לפחות נכנסת,
אז העזתי כבר גם להתחבר... אחותי נסעה לפגישה, בן זוגה בתורנות לילה בעבודה, הילדות ישנות.
אני רוצה לתאר וקשה לי. כל כך... כותבת ומוחקת. כל הגוף שלי במתח. בהחלט, מרגישה פושעת. וגם מה? לשבת ולתאר כמה קשה? זה פולני. ומצד שני ממש צריכה תמיכה.
אני מרגישה כל כך לבד ונדמה לי לרגעים שהכל חלום, שהכל היה חלום.. שאני לא במציאות בכלל. איפה אני לעזאזל? מה קורה?
רק חודש עבר מאז שעזבתי את ביתי המוגן בקיבוץ? החדר הראשון שהרגשתי אליו בית מימיי.
(house-home) ומאז- כמה קרה? המון, בלתי יתואר.... ועכשיו פתאום- הכל עצר ונשאבתי דרך איזו תעלה מכושפת לכאן.
אני עובדת בגן דתי(וואט דה פאק?!)30 ילדים ושתי מטפלות. שכר מינימום. 9,5 שעות.
אני גרה אצל אחותי. אני לבד. אני לבד אני לבד.
הבטחון העצמי שלי במצב קריטי, מרגישה מכוערת.אני רעבה כל הזמן, יש לי מפלצת של חוסר בתוך הבטן. זה מביך אותי. מרגישה בהמית. אחותי הרזה.
כן, צריכה חברים עכשיו. צריכה תמיכה. אבל בעיקר צריכה הביתה. הביתה. הביתה.
איתך.
אז אולי אין צורך לפרט למה, מה קשה, המילים האמיתיות מספיקות:
בדידות, שקר, הסתרה, כיסוי, זיוף, אומללות, שחיקה, לחץ, מתח, ביקורת, אשמה,
גועל, כיעור, חסך, חוסר, ניתוק,הזיה,בלבול,ריחוק,אשליה,
הביתה הביתה הביתה
אליי אליי אליי
אליך אליך אליך
לבד לבד לבד