לפני 17 שנים. 18 בנובמבר 2007 בשעה 19:43
אז תודה שבראת איתי רגע של קסם
ותודה שיצרת איתי דמות אישה
ותודה שעשית אותי ביום ההוא מאושרת
וגדולה ובטוחה ויפה
אז סליחה
שנגלע לפתע ביננו
מין טעם-לוואי מיותר
זה לא אשמתך,אתה יודע,
אתה לא עשית שום דבר...
זו אני, שקשה לי
לגרד את הנשל
של דמותה הארוכה
זו אני שמגיחה מתוכה ועדיין
אני קטנה וכעורה ופשוטה.
אבל תודה
תמיד תודה
שבראת בי רגע של חסד
שהאמנתי פתאום בעצמי
ותודה שדמותה הנשגבת,
הייתה גם לרגע
דמותי....