יש כל מיני סימנים לקביעת מזג האויר.
למשל- האם יש צורך בסוודר?
או- האם האף שלי איבד תחושה?
יש כל מיני דרכים לדעת שהחורף בפתח והטמפרטורות צונחות,
יש אפילו את הקטע של החזאי.
אבל,
מי צריך את כל אלו, כשלי יש את הסמכות העליונה, המדד המדיוק, החזאי האמין בעולם
המתריע בדיוק של שניות על צניחת מעלות ממוקדת,
מי הוא זה אם לא אותו חבר עליז הבא בכל שנה בעונת המעבר,
המבשר על בואו באדמומיות המתפתחת לעקצוץ המתפתח לחמימות המתפתחת לנפיחות
המתבטאת בריצת אמוק מטורפת לבית המרקחת או לחילופין הפיכה היסטרית בארון התרופות,
או בשמו החביב-
הרפס.
כן, שוב אתה בא, חבר עתיק יומין משחר ילדותי,
מי אם לא אתה תופיע נאמן
בתקופות חרדה ולחץ,
מי אם לא אתה תהיה לי נחליאלי בכל סתיו
מי אם לא אתה
יא בן זונה
יש לי מסיבה הערב
למה?? למה?!!!
אתה לא יוצא
אתה שומע?
תלך להזדיין!
שלא תעיז!
לא לזוז!
לא לזוז אמרתי!
הצילו....
לפני 16 שנים. 6 בדצמבר 2007 בשעה 11:24