לפני 16 שנים. 13 בינואר 2008 בשעה 20:57
זה מוזר שיש אנשים שקוראים את הבלוג למרות שאני כבר לא כותבת....
זה מעודד אותי לחשוב שכאשר יבוא היום ואחזור לכתוב את מעלליי, או בהרחבה- כאשר אשוב לבצע מעללים והיתלולים, יהיה עדיין איזה קול אלמוני שיגיב לי, איזה חיוך או חיבוק אינטרנטי לשמח בהם את ליבי.
אני בכלל חושבת שזה הכל בגלל שהדאנג'ן נסגר...
אז עד יום חמישי,
רק שתדעו-
אני מאוד מתגעגעת ומאוד שמחה שיש מי שעדיין מבקר, גם אם חרישית, שומר אצלי את התחושה שכל זה עדיין מתרחש, לא נעלם ולא נגמר, רק האיט קצת, זה הכל.
נתראה שם,
תגידו שלום.
