שיחה ראשונה, מהבנק: כרטיס האשראי החדש הגיע
שיחה שנייה, אדם זר: הארנק נמצא ברשותו, לכל המסמכים ולמאה וחמישים שקלים שלום.
שיחה שלישית, אופטיקה הלפרין: המשקפיים החדשים מוכנים.
מה יותר מזה???
אחרי איסוף הארנק והמשקפיים הלכנו לסופר לקניות קצרות, זה עתה שבנו.
עייפות נעימה בכפות הרגליים מעידה שעשיתי משהו ואפשר לנוח,
שני אנשים אמרו עליי לאחרונה שבתפיסה שלי כל דקה בבטלה היא דקה מבוזבזת.
זה לא מדויק.
אני פשוט מרשה לעצמי להתבטל כשאני מרגישה שהרווחתי את זה.... ואז- עד הסוף.
אז, בשלוש שיחות טלפון אני מגדירה את פתיחת חגיגות יום ההולדת ה-25 שלי.
מחר, ארוחת ערב עם אבא ומשפחתו בננוצ'קה (רעיון שלי, תודו שגדול)
מחרתיים, קפה עם אמא, בתקווה גם תספורת.
עכשיו נותרה רק השאלה:
מה עושים בערב יום הולדת?
אני מבינה שבעצם חבריי החדשים יסעו למסיבה בחיפה
אני לא חושבת שזה מה שאבחר לעשות,
מחבריי הנאמנים מהעבר אני לא יכולה לצפות להגיע:
אחת ילדה תינוק לפני שלושה שבועות
השני גר בכלל בחיפה ועובד ביום שישי בבוקר
עם השלישית לא דיברתי מאז שהחלפתי פלאפון
וכן הלאה...
אבל אתם יודעים מה?
אני פתוחה,
בוא נראה מה יקרה.
מבחינתי, גם סתם סיידר תפוחים יהיה סבבה 😄
שיהיה לכולם לבריאות,
ה.ש
לפני 16 שנים. 22 בינואר 2008 בשעה 17:10
