מנקה את הפה

זה עתה הכנתי ג'לי משמש עם חתיכות אננס, וייס ישן פה לידי, על המזרון בסלון.
אני לא מבינה מה אני עושה ערה אבל אני מנצלת את הזמן לכתוב על ביקורי השני בנו-לימיט.

תפסתי מונית מאבן גבירול בלי לחכות שניה מיותרת,
כשפתחתי את הדלת הקדמית, הזיז הנהג חפץ גלילי מאורך מכוסה בבד מהמושב והניח אותו בין רגליו.
"מה יש לך שם?" שאלתי "כלי נגינה או שוט-גאן?"
"צ'אראנגו" הוא ענה לי "כלי מיתר מדרום אמריקה"
והתחיל לספר שגר עם האינדיאנים בבוליביה, הוא מדבר איזה ניב אינדיאני, מנגן את שרי העם מהאנדים ועוד ועוד....
נסיעה מעניינת ולא-קשורה לכלום עברה עליי כששיאה הוא כאשר הגענו לסוף הדרך, הנהג הוציא את הגיטרה הקטנה וניגן לי שירים מהאנדים עם ריח החשיש במונית, האצבעות המחוספסות שלו והעיניים שמבקשות שאתן לו לנגן לי כל הלילה...
האמת, היה מדהים...

הסשן של ליליאן ו- 009 בדיוק עמד להתחיל כשהגעתי, גור-דרקונים הופיע במבט מעט דאוג וגרר אותי אל ליליאן המפוחדת, שציפתה שאהיה מלכתה ללילה.
ראיתי את הסשן, לא היו הרבה אנשים, הכרתי פרצופים וחיוכים והרגשתי דווקא מאוד בנוח.
בחור אחד, צעיר ועדין כזה, נשא בי עיניים מעונינות, שילחתי אותו לקנות לי בירה וכשהוא חזר פיטפטתי איתו קמעה, כשנזלה לי בירה על המגף, הוא ליקק וניקה ביסודיות והנאה.
ליליאן חזרה מהסשן וביקשה רשות לרקוד,
מדי זמן מה ניגשתי אלייה, מעבירה ציפורנייים לאורך ירכה ועד התחת, במטרה לגרום להרים את התחת כמו חתולה מיוחמת, מה שבינתיים היא עוד לא עושה, אבל עד הפעם השלישית שחזרתי וביקשתי היא עשתה זאת יפה.
עד אז 009 כבר רצה אותה בחזרה,
בזמן שהוא קשר אותה לבאר וייס פתאום הופיע, למרבה אושרי ועשינו סיבוב לפליי-רום הלוהט,
להגיד שלום לגור ולתוכי, שמשום מה היה בטוח שאנחנו מסתירים ממנו משהו ואיים עליי כל הערב במבטים מתחכמים וחצי חיוך נבזי.

התיישבנו על הבאר,
ליליאן הדיפה ניחוחות וחמימות והעור שלה נראה כמתכהה, הדם מצטבר, העיניים הולכות ומתרככות, אחרי טיפולו של 009 ושתי אורגזמות קולניות. היה נראה לי שאפשר לעשות משהו.
ליטפתי את הלחי הרכה שלה, ליטוף עדין, כף יד מלאה, ליטפתי גם את הלחי השניה והסתכלתי עמוק בעינייה, הכנסתי את הבוהן לתוך הפה שלה מושכת בלסתה למטה, המבט הנהדר שנגלה אליי מלמטה דרך מסך התלתלים אמר לי "כן".
סטרתי לה. בעדינות רבה מאוד. ושוב, לפני שהספיקה להגיד "לא".
009 הדאוג ציין "בלי סטירות", פטרתי אותו לדרכו, מעריכה את התחשבותו בגבולותייה ושמחה שלא חצה אותם. ככה קיבלתי אותה בתולית ומפוחדת להתיר ולפרום את הגבול הדימיוני.
הסתכלתי לה בעיניים, עמוק וברור, היא הביעה קולות הפתעה והתסייגות מרומזת
"את מסוגלת להכל" לחשתי לה, מעבירה ציפורניים בעורפה
"אין לך שום גבול"
הרגשתי את החיוך מתפשט על פניה כשהאמת חלחלה ובאהבה רבה התחלתי לסטור לה,
רצף סטירות מהירות,קלות ועדינות, לא מאיימות בכלל, הכינו את הקרקע לסטירה החזקה הראשונה.
נתתי לה רגע קצר להזדעזע וכיבדתי את לחייה השניה בסטירה חזקה יותר.
ככל שאני מגבירה את העוצמה אני מרגישה אותה מתמוססת, הרגשתי את הגלים הקטנטנים של צחוק עולים בה עוד לפניי שהם פרצו משפתייה.
בחדווה. אני אומרת. בחדוות גילוי ועונג.
סובבתי אותה לוייס, והוא, בקור רוח נתן לה להרגיש סטירה של גבר, מהסוג המעליב יותר.
נהדר.
סובבנו אותה ביננו כצעצוע משותף, היא שכובה על ברכיו והוא מצליף באחוריה עם הידיים כשאני עם הלשון מלקקת את ירכיה, או תופסת את השדיים, את הפטמות, או את שערה,
שמעתי אותו מדבר אלייה בקול שאני מכירה היטב...
והרגשתי מאוד מאוד מסופקת כשחיבקנו אותה בתורות, חיבוקים משתלבים כאלו, עם כוונה אמיתית.
זה אומנם היה קצר קצת אבל מצויין מצויין.
סיימנו את השיעור בדוגמא אישית, סובבתי את גבי אלייה ומשכתי את זרועותייה לחבק אותי ואיפשרתי לראות ולהרגיש את הסטירות שקיבלתי. ככה, קצת, בשביל הצבע...

לסיכום, נכנסו לפליי רום לראות את לילאן עוברת את הסשן השלישי שלה, הפעם עם בלאקדראגון,
ונוס, כהרגלו, משך בפטמותיי עד שצווחתי בכאב, אגב צווחות, אני רציתי להיות התוכי של התוכי,
טיפסתי וישבתי לו על הכתף מצווחת כתוכיה.
היה מצחיק.
אחר כך נישכבתי שם פרושת אברים, חופשת שדיים בהשלמה עם הצד החשפני שבי...
ליליאן נושכת את ירכיי, וייס מעליי כבעלים סמכותי.
אמרנו השלומים והלכנו לתפוס מונית הביתה (תודה לאלוהייי הטיפים).

היה ערב מהנה ביותר,
ואני חייבת לציין לפני הכל- ה מ ו ס י ק ה ! ! !
בניגוד לפעם הקודמת המוסיקה הייתה מצויינת ואפילו הלכתי לרקוד.
תהיה פעם הבאה בהחלט,
אני מניחה שביום שישי...

בינתיים,
אני מקוה שהג'לי כבר קפא,
שיהיה לכם יום מקסים
ותגיבו, כולירות!

ה.ש