בזכות נדיבות ליבה של חברת קהילה מסוימת אני מגיעה לנו-לימיט הערב לביקורי השני.
אחרי שעתיים שינה, ארוחת ערב אצל אבא שלי ואשתו, עוד שעתיים שינה וכוס קולה אחת,
אני מתכוננת ברגעים אלו לצאת
("מה ללבוש? שיט, איך אני אמצא מונית בקור הזה? נו, כבר, מה את מתעכבת?!")
לפני כן, אני פשוט מוכרחה להגיד משהו על הצילומים האחרונים.
מי שראה אותי פייס2פייס זוכר בטח את המשקפיים שלי,
הם לא ליופי.
אני באמת לא רואה כלום בלעדייהם.
בדרך כלל, בצילומים, אני מחליפה לעדשות ככה שתהיה לי איזשהי שליטה במצב ואוכל לפחות להסתכל ישירות על בונדאג' בלי לפזול...
בסט האחרון, לעומת זאת, הייתי פשוט עיוורת.
כתמים מטושטשים נעו סביבי,
נותר לי רק לשקוע לתוך עצמי בתהליך.
אז לשם שינוי, לא היה לי שמץ של מושג ויזואלי לגבי התמונות, שום רעיון לגבי איך הן יצאו,
כך שעכשיו, אחרי שאני רואה את התמונות, אני חיייבת להגיד לכם,
לכו תסתכלו!!!
בונדאג', יקירי, מורידה את הכובע, מחווה קידה, ומחייכת חיוך ענק,
תודה תודה תודה!
http://www.thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=1314&pos=0
לפני 16 שנים. 18 בינואר 2008 בשעה 23:10