מנקה את הפה

עוד לא ארזתי.
עוד לא הכנתי את הצרור- כרטיס טיסה, דרכון, כסף, כתובת של בית המלון.
עוד לא ביררתי מתי בדיוק הטיסה ומתי בדיוק הרכבת ומתי להזמין את המונית.
עוד לא סידרתי את הבית,
עוד לא פתחתי חלונות לאוורר.
כל זה עוד רגע בערך אני חייבת לעשות,
אבל רק קצת זמן לעצמי, רגע אחד לשבת בשקט, לא לחשוב...

זה היה שבוע מטורף ביותר,
מיליוני סידורים אירגונים מטלות לביצוע, ריצות עם התינוק מהבנק לקופ"ח למכבסה למכללה...
הכל במהירות מסחררת, בלי רגע לנוח,
ועוד להספיק את הבירה עם בונדאג' ונו-לימיט שהייתי ביום שני וארוחת ערב אצל הסבתא שלו
ולהזמין אינסטלטור ולהפגש עם הבעל-בית וגם עם הועד בית ולהעביר כסף לשותף הקודם
ועוד ועוד ועוד....

אבל זהו. נגמר.

והיום גם הייתי בראיון קבלה למכללה, התינוק ישב עליי בשקט כל הראיון ושיחק בצעצוע שלו,
אני מקווה שעשיתי רושם טוב.
כשאחזור כבר תהיה לי תשובה....

וזהו.

שבוע ביוון!

אני, וייס, בקבוק של אוזו ורחש הגלים.

נדבר אחרי,
נשיקות לכולם.