לפני 16 שנים. 1 באוקטובר 2008 בשעה 0:43
לא מרגישה.
לא מתרגשת.
שותה. חשה את השפעת האלכוהול מתפשטת.
ותו לא.
האורות מהבהבים מדי, מפריעים לי מעל המתואר, העשן גורם לי לדמוע.
אנשים חולפים לפניי, אני מתאמצת להתמסר לדמיונות, לברוא אותם מתוך איזה נראטיב.
למצוא איזושהיא סיבה, להתחבר. להתרגש, להרגיש- לפחות.
אבל לא.
האם, אני שואלת את עצמי, אני נידונה לתור את הארץ נעה ונדה אחר כל חוויה ראשונה?
האם רק ממנה אמצא הנאה?
איזה עונש.
לחפש חדש. או אסור. או מרדני. או כל דבר קיצוני.
ואז למצוא רק קהות.