אמת זה לא מעניין, אה?
אתם מעדיפים משהו רכילותי....
הא לכם:
גם אני רגישה לנושא התגובות, זה הפאק הגדול של הבלוגספירה, אתה חושף את נפשך באופנים שאולי לא חשפת מעולם, לפחות לא בפני אדם בשר ודם, אתה מתוודה ומבטא והכל ואתה גם יודע שיש מי שיושב שם איפשהו וקורא, מתוך 100 חייב להיות לפחות אחד שבאמת קורא.
והאדם הזה קורא, כמעט כמו נבירה, הוא יודע עליי עכשיו דברים די אינטימיים, הוא מכיר רבדים שלי באופן חשוף מאוד, אבל הוא לא מגיב.
וכך קורה שאתה חושף ומחכה לתגובות בבלוג.
כמה עלוב.
נכון שכמות הקוראים בבלוגי נמוכה, אולי באמת כי זה לא בלוג סקסי, אולי כי לא ממש מבינים, אולי כי כולם קוראים את הבלוג של ונוס 😄
אבל ראבאק, חתיכת תהליך עובר עליי פה בתקופה האחרונה,
מוות, אבל, תשוקה, אהבה, כמיהה, שאלות נוקבות, פתרונות מפתיעים, גילוי עצמי וכן הלאה.
מה, זה לא שווה תגובה?
ואגב, לשניים-שלושה שכן מגיבים, תדעו שזה ממש חשוב לי, תתפלאו, זה אפילו משפיע.....
לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 9:57
