למה את מחכה?
כבר לילה, את לא מרגישה שעברה אפילו דקה מאז שהתעוררת הבוקר,
או אולי עברו שנתיים.
הזמן קצת איבד משמעות, לא כך?
החיכיון הזה נמתח ונמתח מעל ימים שעות ושבועות
ולמה? למה את מחכה?
יש איפה לשים את הראש הלילה
תתקלחי אם את רוצה
(עינייו רודפות אותך במסדרון, החיוך שלו תופס אותך מול המראה)
לא אכלת היום שוב
כבר לא צריך להרגיש אשמה שהוא ידאג לך כשאת מזניחה את עצמך
זה רק עינייך להזניח את עצמך
ויום נדבק ליום וקשה לך להבחין מתי נגמר או התחיל שבוע
האם את מנסה להתחמק מאיזה רגש של אמת
פתאום נזכרת בספסל ליד הים בשבי-ציון
מה הקשר שבי-ציון עכשיו
שנים שלא ישבת שם על ספסל
זה אולי היה הג'וינט הראשון שסירבת לו
אבל מאז לא נשברת
רק הארק נוזל איתן
את ממש מחכה
את מודעת לזה??
זה לא קצת פאתטי?
היא הלכה לקנות לך אוכל,
את שמחה שהיא כאן מאוד ולא מצליחה להתבטא באמת
א מפחדת ממחר.
לא רוצה שיבוא מחר.
רוצה שיקרה משהו אחר או שלא יקרה כלום
(עינייו. הצחוק שלו. האף שלו. נקודות החן)
את לא קשורה לכלום
תרתי משמע
את עצובה?
את שמחה?
את מתרגשת?
מתוסכלת?
רעבה?
עמוסה?
מה? מה? מה?
לפני 15 שנים. 26 בינואר 2009 בשעה 21:11