לפני 8 שנים. 22 בפברואר 2016 בשעה 14:34
זו הייתה אחת מן הפעמים שישבנו זה לצד זו.
שאלת אותי אם אני תמיד אהיה שם בשבילך הבטחתי שלא משנה מה אני תמיד אהיה שם.
שאלתי אותך תמיד תהיה לי פינה בליבך? שתקת... כמה כואבת השתיקה.
עברו הרבה מיים בנהר ההוא ועדיין בכל פעם שהטלת עוגן וביקשת עמדתי במילה שלי.
אני עדיין כאן.
"אין מקום שהוא רחוק מידי"
אני את הבטחותי מקיים עד הסוף.
ואת עדיין בשתיקה.
