חטאי הלב

חוצפן קטן שלי .

ככה היא פנתה אליו כאשר העז להרים מבטו אליה .

ועוד לפני שהספיק להוריד את המבט ..הוא קלט את הניצוץ שחלף בעיניה .

ניצוץ שכה חשש מימנו .

ניצוץ שידע כשהוא מופיע בעיניה מוחה עובד על תחבולות להכאיב ולהשפיל אותו עד עפר.

סליחה מלכתי הוא התחנן. אני מתנצל גבירתי הנעלה ...

מלמלו שפתיו .. וחלפו על אזניה הערלות.

היא כבר לא שמעה אותו .. ובקושי רב חשה בנוכחותו.

על גחונך!

הגיע הפקודה .

והוא מבלי להמתין לסופהשל הפקודה היה כולו שכוב על הארץ תחת נעלי עקבה.

להבריק את נעליי!

לשונו יצאה לדרכה כאילו היא עצמאית וליקקה את עקבי נעליה של גבירתו .

היא לא עמדה על מקומה .. בצעדים קטנים הילכה והוא על גחונו זוחל כשלשונו לא מפסיקה ללקק את עקב נעליה.

ועכשיו כשעקבי נעליי נקיים לא ייתכן שאלכלך אותם. שכב לפניי שאהלך על גופך כשטיח!.

גופו רעד לרגע אך הוא פחד יותר להמרות את פקודתה .

הוא נשכב על גבו לפני כפות רגלייה . ושפתיו מלמלו דברי תודה למושא הערצתו.

היא החלה לצעוד על גופו . עקיביה ננעצו בבשרו. הוא חשש לצרוח מכאב .

והיא... אפילו לא שלחה מבט לעברו .

הוא חש כשטיח מושפל חסר ערך.

היא הגיעה לכורסתה התיישבה עליה

שילבה רגליה . הוא התרומם במהירות מזג לה משקה בגביע,

הגיש לה כאשר הוא נעמד על ברכיו .

ראשו מושפל לארץ .

היא לקחה מידו את הגביע וקירבה אל שפתיה.

הוא עמד על ברכיו ללא ניע .

ממתין לפקודותיה.
את הפון שלי!

הוא זחל בחופזה להביא אותו משולחן המטבח .

היא הביטה בעכוזו המתנדנד .

מחייכת עד כמה הכלבלב שלה כנוע .

ואיך לפני זמן לא רב הוא פנה אליה "כשולט".

היא ורק היא הצליחה לאלף אותו.

..........המשך יגיע...........