לפני 16 שנים. 1 במאי 2008 בשעה 16:45
חולפים להם זריחות
נאספות אל השקיעות
שמחות קטנות
עצבות של געגוע
חלל אטום
בתוך עולם מלא.
..............................
בעוד ימים ספורים
שוב אפקוד את "ביתך"
הקר הלבן
והגוש הקודר המוכר
יעמוד בגרוני
ועיניי יתמלאו בדוק של דמעות.
והלב ידלג על כמה פעימות
כשהאוזניים יתמלאו בקול הצפירה החדה
ואז בדיוק אז
תעלה בזכרוני.
החיוך האהוב המוכר
קולות הצחוק שהיו ואינם עוד......................
המבט שאותו לעולם לא אשכח
אחי
דמותך
אחי
מושיטה יד בחלומי
אחי
והריק הזה הריק שנשאר
שממלא את חסרונך
מאיים
בשקט הזה
מאיים בחוסר הזה
מאיים וגדול
...........................
בבקשה לא להגיב לפוסט הזה. תודה.