דמעות זכוכית

אתה 0. אמרתי לך זאת פעם? אני חושבת שכן. כשעזבתי אותך.

יכולת ההתמודדות שלך עם החיים, שואפת ל 0. אמרתי לך זאת פעם? כן. כשעזבתי אותך.

אך כשעזבתי אותך, לא חשבתי עד כמה אצטרך להמשיך לחיות איתך עד סוף חיי. . .

אתה לוקח אותה פעם בשבוע. כשהיא רוצה לראות אותך יותר, לפעמים רק עוד שעה, אתה אומר לה

שזה לא היום שלך. חחחחח, איזה 0.

אתה מציף אותה באותה הפעם היחידה בהפתעות ומתנות (לא שיש לי משהו נגד מתנות, במינון

סביר) כאילו אין מחר. אתה חושב שהיא - תחרות? חחחחחחחחחח 0. היא רק בת 4, אך כשתגדל,

תבין שזה רק פיצוי על כך ש"לא מתאים לך עוד יום נוסף איתה". למה ? כי אתה "בונה את עצמך".

יום הולדת ל 50 מוזמנים זה אחלה, גם המסגרת החינוכית. אז תשלם את חלקך.

כשהיא מכה אותך, תעמיד אותה במקום, אל תצחק כמו איזה 0. בסופו של דבר, אתה גם גבר (חח).

"...אבא כל הזמן מספר לי את כיפה אדומה..." נשמה תקנה לה ספר. ואם כבר כיפה אדומה אז די

עם העניין הזה של הרוכסן. לזאב לא היה רוכס, לכן הצייד לא פתח אותו, לכן הסבתא וכיפה לא

יצאו משם.וחוץ מזה . . . לא לימדו אותך שמה שנכנס לבטן לא יוצא משם שלם ?! אתה מזלזל

באינטליגנציה של הבת שלך כי היא לא מבינה למה לה אין רוכסן שהיא יכולה לפתוח ולאכול שוב

את השוקולד שכבר אכלה.

ושוב תודה, על כך שאתמול הרסת את הפתעת היום הולדת שהכנתי לה. קצת כועסת, האמת היא

על עצמי - שכל חיי, תקועה עם 0.