לפני 14 שנים. 27 במרץ 2010 בשעה 10:21
[i]מאחלת לעצמי לא להגיע לגיל אימי....
עבר, הווה והשינוים שבדרך...
החשיפה לעולם הזה נתן לי הרבה, בין היתר להיות פחות שיפוטית כלפי עצמי,מה שמאפשר לי להיות פחות שיפוטית כלפי אחרים.
פרומיתאוס
-
זה היה מטופש יקירתי
כשהיית בת 15 חשבת ש35 זה מת מהלך.
כל רגע שאת חיה זו הזדמנות בשבילך לגלות עוד ולצמוח
כשהיית בת 15 חשבת ש35 זה מת מהלך.
כל רגע שאת חיה זו הזדמנות בשבילך לגלות עוד ולצמוח
לפני 14 שנים
אישה קצת אחרת(נשלטת)
-
כשאתה במצב של "לגלות ולצמוח" אתה חי,
שאתה לא במצב כזה, זה לא נקרא לחיות
שאתה לא במצב כזה, זה לא נקרא לחיות
לפני 14 שנים
זרה מוכרת
-
מזכירה לי משהו שאמרתי בעבר להוריי...
שאם אגיע ליום שבו חיי יהיו ללא איכות
אעדיף שלא לחיות אותם.
שאם אגיע ליום שבו חיי יהיו ללא איכות
אעדיף שלא לחיות אותם.
לפני 14 שנים
אישה קצת אחרת(נשלטת)
-
השאלה אם נגיע ליום הזה ונהיה מספיק חזקים להחליט
שככה לא רוצים לחיות,
הפחד שלי שאז ארצה להחזיק בחיים עוד יותר חזק,
כי כנראה הפחד מהמוות הוא יד עליונה....
שככה לא רוצים לחיות,
הפחד שלי שאז ארצה להחזיק בחיים עוד יותר חזק,
כי כנראה הפחד מהמוות הוא יד עליונה....
לפני 14 שנים
פרומיתאוס
-
חישבי שנית
זו העדפה שלך כשאת בריאה ומתפקדת.
גם כשהתצפקוד יורד זה תמיד עניין סובייקטיבי
ממליץ לך לקרוא את "אחה"צ של יום שלישי עם מורי"
אם אכן אני זוכר את השם של הספר במדוייק.
חישבי על "הוקינגס" כאפשרות של צמיחה.
איננו יודעים איך ננהג כשנהיה במצב שלנו נראה כיום בלתי אפשרי.
זו העדפה שלך כשאת בריאה ומתפקדת.
גם כשהתצפקוד יורד זה תמיד עניין סובייקטיבי
ממליץ לך לקרוא את "אחה"צ של יום שלישי עם מורי"
אם אכן אני זוכר את השם של הספר במדוייק.
חישבי על "הוקינגס" כאפשרות של צמיחה.
איננו יודעים איך ננהג כשנהיה במצב שלנו נראה כיום בלתי אפשרי.
לפני 14 שנים