שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבר, הווה והשינוים שבדרך...

החשיפה לעולם הזה נתן לי הרבה, בין היתר להיות פחות שיפוטית כלפי עצמי,
מה שמאפשר לי להיות פחות שיפוטית כלפי אחרים.
לפני 14 שנים. 24 במאי 2010 בשעה 18:44

עוד שלושה חודשים בת 90,

גוף שעובד כמו אישה בת 60,

והראש...

כמו ילדה בת 5,

מוצאת את עצמי במקום של אימא ולא של בת,

לא רוצה להתקלח, משוכנעת שמתקלחת כל יום,

וכולם שקרנים.

הולכת אליה, מדברת, מסבירה והיא...

פותחת לי את הדלת " לכי",

יודעת שהמקום הכי מתאים לה זה הבית,

עבורה בית אבות הוא גזר דין מוות,

אבל ברגע כמו עכשיו, שמרגישה שכל הכוחות עוזבות אותי,

כבר לא יודעת מה נכון לעשות...

היא מצליחה , כמו בעבר לשבור אותי.

זאת​(שולטת) - הזקנה, יקירה אינה פשוטה.
ושום כלום לא יקל על התחושות.
נסי פשוט לצחוק אותה
ואת התגובות האלה של בת 5.
ובכל מקרה, ואיך שלא יהיה,
שולחת לך חיבוק חזק. וענק.
לפני 14 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - לרוב אני צוחקת,

אבל יש ימים גם כאלה,

שההגנות יורדות

והכוח עוזב

תודה על החיבוק,

התקבל בברכה.
לפני 14 שנים
I'm God - זו מחלה נוראית
אבל המחלה היחידה שאפשר לצחוק איתה
הרבה פעמים כדאי לבדוק אולי החלפת כדורים תשנה טיפה את גישתה

שאי ברכה
לפני 14 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - עיניין התרופות נבדק,

אימי כמעט ולא לוקחת,

אישה בריאה לחלוטין,

צודקת, לרוב צוחקת,

אבל יש ימים....

תודה לך
לפני 14 שנים
Aציבעוני​(אחר) - בעסה אני חלקית בסרט
לפני 14 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - סרט לא פשוט....
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י