כמעט בת 91
ועוד משחקת בי.
שיחה של בוקר,
- מה שלומך אמא?
- אצלי הכול כרגיל,ואצלך? איך הגדולות? והקטנות?
- כולן בסדר.
- קריר היום
- נכון, בצהריים יהיה יותר נעים
- איך הגדולות? והקטנות?
-כולן בסדר
- את באה היום?
- לא, אני יוצאת.
- תעשי כמה שיותר חיים
- תודה.
- מתי את יוצאת?
- ב-7.30 בערב.
- טוב נדבר,ד"ש לכולן.
- שיהיה לך יום נעים.
חשבתי לעצמי שכבר מזמן השעה היא לא חשובה לה,
לא מבינה למה פתאום שואלת.
אני באוטו, הפאסטה והיין לידי, בודקת את המפה
והטלפון מצלצל,
-אמא שלך לא מרגישה טוב, כדי לך לבוא.
נוסעת אליה,
-הכול תקין, דופק, לחץ דם, סוכר, ככה אומרת האחות.
- אז מה יש לה?
- טוענת שלא מרגישה טוב.
- מה יש לך אמא?
- לא מרגישה טוב, מה השעה?
( מה קרה לה? שוב השעה מעניינת?)
- השעה 7.30,
- את יוצאת היום?
- כן, אמרתי לך הבוקר.
- אני לא מרגישה טוב.
- אני כאן
מתלבטת מה לעשות, לקחת אותה לבית חולים או לא,
והזמן עובר.
כמעט 8.30 , שולחת SMS ומודיעה שאני לא מגיעה.
- מה את עושה?
- שולחת SMS.
- מה זה?
- הודעה טקסט, מודיעה שאני לא מגיעה.
- את כועסת עלי שבגללי לא יצאת?
- לא, אם את מרגישה רע, מקומי כאן.
- תודה.
- מה השעה?
- כמעט 9,
-מאוחר שתצאי, נכון?
- נכון
- את יכולה ללכת, מרגישה טוב.
רק רציתי לדעת שאני יותר חשובה מהיציאה שלך.
יודעת שהיא בת כמעט 91, ועוד משחקת בי כמו תמיד...
לפני 13 שנים. 15 במאי 2011 בשעה 21:57