סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבר, הווה והשינוים שבדרך...

החשיפה לעולם הזה נתן לי הרבה, בין היתר להיות פחות שיפוטית כלפי עצמי,
מה שמאפשר לי להיות פחות שיפוטית כלפי אחרים.
לפני 13 שנים. 4 בספטמבר 2011 בשעה 16:14

קוראת בלוגים שכתובים להפליא,

משוחחת, או יותר נכון שיחות דרך הודעות,

הכול נראה, נשמע נפלא,

ואז מגיע הרגע המכריע,

מפגש,

מגלה אז שבין הכותב למציאות אין דמיון,

לא מצליחה להבין איך אדם המתבטא כל כך נכון בכתיבה

כל כך רדוד בדיבור, כל כך רדוד כאדם...

קרה לי לא פעם ולא פעמיים

הגעתי למסקנה,

שעדיף מישהו שהכתיבה שלו לא משהו.

טוב שהגעתי למקום בו אני יכולה לחייך נוכח המציאות....

אושה{אוש} - את גורמת לי לחשוב על זה.
התחברתי פה לאנשים שכותבים נפלא.
מצד שני בעלי לא ממש מצטיין בזה.
אולי אין קורלציה בין הביטוי בכתיבה לביטוי שבעל פה, לענין שיש באדם עצמו.

אני מאד נמשכת לאנשים שיודעים לכתוב. זה מגרה את הדמיון והרבה פעמים מראה על אינטליגנציה גבוהה אבל
כנראה שיש עוד המון המון אנשים מדהימים שפשוט לא יודעים/אוהבים לכתוב.
ואם מדובר בגברים - יש אפיל מסוים לסטרונג סיילנט טייפ :-)

האם פגשתי אנשים שכותבים נפלא אבל התאכזבתי מהם במציאות? לא עולה לי מישהו כזה לראש אבל בטוח יש.
לפני 13 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - אין כמו חוויות חיוביות, שמחה שעברת רק כאלה ...
לפני 13 שנים
זאת​(שולטת) - לחייך, זה מעולה. אבל את התיאוריה הזאת את כבר מכירה :)
לפני 13 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - מכירה,

זה עוזר לי?

ממש לא :-)
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י