המקום הנמוך הזה...
הרבה פעמים שמעתי וקראתי,
אף פעם לא יכולתי להסביר לעצמי מה זה המקום הזה.
ההשפעה הטובה שהיין עשה היום שחרר אותי מההיגיון, ( ההיגיון די שולט בי)
המקום הנמוך הזה התגלה לפתע
כמקום הכי גבוה.
דבר והיפוכו.
הסברתי לו, בעיקר הסברתי לעצמי,
המקום שאני מפסיקה להיות עצמי,
או יותר נכון,
מאפשר לי להפסיק להיות אני,
להיות מחוברת אליו במקום הכי גבוה,
כאילו להיות ולא להיות...
הוא הוסיף
"להיות חפץ לשימושי". ( אני מוסיפה כחומר...)
עוד לא הייתי שם,
כמהה להיות שם,
היום הרגשתי את הצורך להיות שם...
לפעמים הייתי רוצה להיות באגדה,
אגדה שמספרת שמספרת בערך כך:
" העיניים נפגשו,
אהבה פרחה מהרגע הראשון..."
החיים לא אגדה...
התאהבות יכולה להיות אולי, רק אולי מהרגע הראשון,
לאהבה ולחיבור עמוק דרושים זמן, אמון.
רוצה להיות, להגיע , לתת לאחר להביא אותי למקום הנמוך והגבוה הזה...
פנטזיה?
זה קורה כשמגיע הזמן הנכון....
אי אפשר להגיע למקום הזה במפגש ראשון, שני ואולי גם לא בשלישי ( מדברת בשם עצמי),
אין קיצורי דרך
אני עוד תחת השפעה היין :-)
