ילדותי השניה

דליה רביקוביץ' - פורטרט
"היא יושבת ימים רבים בביתה, היא קוראת עיתונים. היא איננה עושה מה שהיתה רוצה לעשות. יש לה עיכובים. היא רוצה וניל הרבה וניל. תן לה וניל. בחורף קר לה קר לה ממש קר לה יותר מאשר לאחרים. היא מתלבשת היטב ועדין קר לה. היא רוצה וניל. היא לא נולדה אתמול אם זה מה שאתה חושב זאת לא הפעם הראשנה שקר לה לא פעם ראשונה חורף ובעצם גם הקיץ איננו נעים היא קוראת עיתונים יותר משהיתה רוצה".

סליחה, אין לי את הספר בבית, אני משאילה מהספריה. זה רק חלק מהשיר. זה מה שהיה באינטרנט.

וניל - סיון שביט

מודדות בגדים בחדר השינה. את, את שלי ואני את שלך.

כל אחת בתורה, מדברת על האחרת, כשהיא בעצם מדברת

על עצמה. יוצאות לקנות גלידה, מרחפות מעל המדרכה.

רמזורים ירוקים מתחלפים לאדומים, באמצע מעבר החצייה.

אני אוהבת אותך ואת אוהבת אותי, אבל אף פעם לא אמרתי

לך את זה ואת לא אמרת לי. יושבות לנוח על הספסל הציבורי

הזמן עוצר לנשום. צוחקות מדברים שקרו פעם, לוחשות דברים

שקורים היום. כמו זוג ילדות מחזיקות ידיים, בחושך המבהיל

ונפרדות ברפרוף שפתיים בטעם וניל.