זכות הציבור לא לדעת.

בלילה בלילה-

רגע לפני שנרדמתי-

הבחנתי בזווית העין בכבשה אחת-

צמרירית ורכה-

וראיתי שהיא סופרת אותי.

ולמה לעזאזל אם לא הצליח בנינו בפעם הקודמת-

עם הניק האחר שלך-

יצליח בינינו כעת?

חלאס- נמאס-

לא חראם? 

אין כלום לחדש- לא במראה שלי-

ולא במי שאני.

אני עדיין פורחת ומפריחה את סובבי.

אז כמה ניקים אתם מתחזקים כאן? ומאיפה יש לכם כלכך הרבה זמן לעזאזל?

הרבה זמן אני תוהה ומנסה להבין-

מתייחסת לנושא בכובד הראש הראוי.

לא ממהרת לבחור- מתעקשת על הדבר המדויק.
עכשיו הבנתי מה אני הכי הכי רוצה.
אני רוצה שכוח העל שלי יהיה היכולת להיכנס להוויה של מי שמולי-

לצעוד בנעליו- לראות את העולם דרך העיניים שלו-

ולאפשר לאחר להיכנס לשלי- לצעוד בנעליי-

לראות את העולם דרך העיניים שלי.

בוא כמו שאתה. כמה פשוט- ככה מורכב.
תמיד יש שם עוד קולות.
ובכל זאת- בוא כמו שאתה.
כמה מורכב- ככה פשוט.

 מוקדם בבוקר-

רק אני והרחוב בחוץ- לבד. ממול בא איש. לבוש לבן- זקן וציציות.

עיניו מורכנות- מרוכזות- ורק מחוות ידיו ושפתיו הנעות ללא קול מראות שהוא שקוע בשיחה אישית מאוד- פרטית מאוד-

עם משהו או מישהו שרק הוא מודע לקיומו כנראה.

ואני? בחיבה אני מסתכלת עליו.

מקווה שהוא לא מיואש מדי.

"את עושה לי דמעות"- אמרתי לה

וקיוויתי שאצליח להחזיק את הקול שלי שלא יישבר לה באוזן.
"אני מצטערת"- היא אמרה לי. "אבל אני מעדיפה להגיד לך את האמת".
"ברור"- אמרתי. "אם זה המקום שלך- אז ברור שלא".
זה רק שזה כואב לי בלב- שהגעת למקום כזה - את זה כבר חשבתי בלב, בלי להגיד. זה כבר שלי- לא שלה. אין לי מה להפיל את זה עליה.
היא- שרציתי להזמין אותה להופיע בערב שאנחנו מארגנים במסגרת החיים המשותפים- כבר איבדה אמון.

הייתי פעילה- הרבה שנים, היא אמרה לי. הופעתי במסגרות משותפות- גדלתי בישראל, למדתי בישראל, ככה- עם המבטא, עם הכול.

והיום הפעילות שלי היא רק בעולם הערבי. ההקצנה הזאת- המצב הקשה. אני מבינה שלא רוצים- היא אמרה- ולא אמרה "אותי". את זה אני כבר השלמתי בלב.
ולתוך השתיקה שהשתררה היא הוסיפה- "ואני מקנאה בכם..."
"שעושים?" שאלתי.
"שעוד מאמינים"- היא אמרה. "שיהיה לכם כל טוב".
וסגרנו- ונשארתי לבד עם הדמעות בעיניים והחולשה בברכיים והבור בלב.

 כנראה אחת הסיבות העיקריות לשנאה בעולם.

نَسجُدُ لكَ أيُّها الكائنُ الأزلي الذي أهدى الملائكة ُ والرُّعاة ُ والمَجوسُ هدايا المَجدِ في يومِ ميلادِكَ هذا العجيب. إقبَلْ يا ربُّ من ضُعفنا هدايانا الوضيعة: خِدمتَنا وصلاتَنا وتَضرُّعَنا. وامزُجْ أصواتَنا بأصواتِ ملائِكتِكَ القدِّيسين مُرتِلين لكَ اليوم:
ألمَجدُ للهِ في العُلى وعلى الأرضِ السَّلامُ والرَّجاءُ الصَّالِحُ لبني البشر.