אני והקישקושים שלי

השעה כבר כמעט 4, אני מתה לישון אך צלילי הסימפוניה של מיצי מדירים שינה מעיני.
אני מקנאה בו בקטע הזה.
עוד לפני שנרדם, מתחילים צלילי הפתיחה של הסימפוניה שלא מביישת את זו של בטהובן.
גופו רפוי, מתפנק, תמיד צמוד אלי, פנים כשל תינוק שזה עתה נרדם אחרי אוכל.

מידי לילה הרוטינה לרוב היא: מקלחת לחוד או ביחד, סקס 😄 ולישון.

הלילה התקלחנו לחוד.
יצאתי מהאמבטיה ולאחר טקס מריחת הקרמים וסירוק השיער נכנסתי למיטה.
-" עייף?"
- " מאוד"
- "אז לילה טוב קדאפי שלי."

עוברת שעה. הסימפוניה מתנגנת לה בקולי קולות ואני נאבקת בה כדי להרדם.
התחלתי לנמנם, העפעפיים כבר כבדים ולפתע פתאום הוא מסתובב אלי, לוקח את היד שלי שם אותה על הזין שלו ואומר לי בקול ישן :" תעשי שאני אגמור."
התחלתי לצחוק, שאלתי אותו אם הוא ער.
-" לא, עדיין ישן אבל אל תפסיקי."
זה היה מפתיע, מאוד לא אופייני לו להתעורר ככה, למעשה הוא לא התעורר ככה מעולם.
זה היה סקס מעולה! חייתי, מלא תשוקה, כמו שאני אוהבת.
אחד הטובים שלנו.
-" אני צמא"
- " רגע אביא לך לשתות"
- " נסטי מהמקרר"
-" טוב אבל תשכח מזה שאני קמה להחזיר."
- " הרגשתי שהיית חרמנית אז התעוררתי."
-" האמת כמעט נרדמתי"
- " אוהב אותך מוסוליני"
- " אוהבת אותך קדאפי"
- " עכשיו תשני יותר טוב" אמר ונרדם.

ואני?
עברה לי העייפות, הסימפוניה חזרה להתנגן לה, הוא עם פני התינוק ישן ואני כותבת לי בבלוג 😄

דרך טובה להתחיל את סוף השבוע, אני בעד.
אנסה לישון שוב ואולי אזכה לסיבוב שני ( מה רע בקצת אופטימיות ).

לילה/ בוקר טוב דוד הליקופטר וכל שאר ירקות.