שמתי לב לאחד הדברים הבולטים יותר בכלוב.
בכלוב אין אמצע!
הכל קיצוני, או שיש אהבה וחיבה מזוייפים ברמות דביקות שלא נראו מקצות תבל כמו כניסה של אדם מוכר לצ'אט או תגובה בפורום זה או אחר או התכסחות מטורפת, שולפים ציפורניים והיידה במריבות.
מה קרה להגיון הבריא? מה קרה לפשרנות? מה קרה לבגרות? לסובלנות?
כל יום שומעים על פירסומים של ללמד ילדים להיות סבלניים וסובלניים.
לדעתי זו צביעות אם אנשים מבוגרים לא בוגרים ולא יודעים ליישם את זה על עצמם.
מידי יום אני מציצה לצ'אט ורואה לרוב מריבות, קללות, הכפשות.
כוווולם נהנים לבחוש בקלחת החרא.
לא לימדו אתכם את האמרה שאם לא נוגעים בחרא לא מסריחים ממנו?
אז או שכולם בקטע ביזארי כלשהו או שפשוט כולם כאחד מזוכיסטיים גם הסאדיסטים כי הרי איזה הסבר הגיוני יש לחבורה של אנשים שיושבים כל היום ורבים ומרכלים ושופכים ביב אחד על השני???
הדבר הזה שאנחנו קוראים לו קהילה.
מצחיק.
קהילה: התארגנות חברתית של שני בני אדם או יותר, שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה.
זו אחת ההגדרות שמצאתי.
עכשיו שמישהו יגיד לי מה הקשר בין הקהילה שלנו להגדרה ששמתי.
אני אומרת כלום!
פילוג מטופש! מריבות מגוכחות! רפש והמיץ של המיץ של הזבל!
אולי פשוט תחשבו על זה לרגע???
אנחנו קבוצה לא גדולה. לא אהודה במיוחד בתרבות הישראלית, במקום להיות מלוכדים ולשמור על האינטרסים אחד של השני אנחנו מתנגחים. למה???? הרי זה לא עושה טוב לאף אחד!
כולם מטיפים למשהו טוב יותר, אני רוצה לראות מתי מישהו באמת יתכוון לזה.
לפני 16 שנים. 4 בנובמבר 2008 בשעה 15:23
