לפני 15 שנים. 4 במאי 2009 בשעה 13:15
אני מניחה שאני לא היחידה שזה קורה לה.
בחוץ מגעיל והמגעיל הזה מחלחל גם אלי.
כל האבק והגועל גורמים לאלרגיות שלי לחגוג עלי באטרף, כאילו הטייסטו של האלרגיות הגיע לבקר דווקא בגוף שלי וכווווווולם הגיעו לחגוג.
אולי בגלל זה יש לי נפילת מתח.
לרוב אני יודעת מה אני שווה, אני נראית סבבה, וממש לא מכוערת או משהו כזה.
יש לי הרבה מה להציע, אני חכמה וכו.
אבל, היום....
הבטחון העצמי של שואף ממש לאפס, בחיי.
אני מרגישה לא מושכת בעליל, לא יפה, לא חכמה, לא כלום.
פשוט ככה.
סוג של עשב שוטה, לא לכאן ולא לכאן.
משתלבת עם הצהוב בחוץ, כאילו בלתי נראית, סוג של שקופה.
כרגע, אני לא מרוצה מעצמי, לא מרוצה בכלל.
