נוצרתי בשבילך

הייתי רוצה להיות דמעה.
לגדול בעינייך,
ללטף את פנייך,
ולמות בין שפתייך.

הראת לי דרך חדשה,
דרך ללב,
מחקת את כל מה שהיה,
את כל הכאב,

אין מילים לתאר את רגשותיי,
כי זה לא ניתן לתיאור.
כמה שאנסה להסביר לך מהי אהבה,
זה אף פעם לא יהיה לך ברור.

זה משהו שרוכשים בעזרת רגשות,
זה אותה הרגשה כשמחברים נפשות,
מתי כבר אותך אוכל לראות?
מתי כבר אוכל להראות לך את אותם רגשות?

חבל כל פעם שראיתי את זיו פניך
הורדתי את ראשי
אני מרגישה פיספוס
שלא אוכל לראות את פניך שוב.

אחרי שמחקת את כל כאבי.. וברחתי מכל עולמי.
את הלכת, ואני נושאת שוב את כל כאבי לבד
רק הרבה יותר גדול.
בלעדייך.